מתמודדת על הדרכה

בס"ד

באופן כללי אדם לא צריך להמנע מלעשות דבר טוב בגלל חשש של גאוה.
תעשי את הדבר הטוב - וביחד עם זה תטפלי במידה המגונה הזו של "גאוה". תוציאי אותה ממנך בדרכים רבות ומגוונות.
יש הרבה ספרי מוסר שמטפלים בכך בהצלחה רבה.

אם יש אחרות שרוצות את אותו התפקיד - את לא צריכה לדחוף את עצמך אולי הן באמת יותר טובות ממך?
אם יש אחרים שחושבים שאת ראויה באמת - תני להם לדחוף את המועמדות שלך.
אם ילך - ילך.
אם לא - לא.

ולמה אני אומר תני להם לדחוף ולשכנע. כי לפעמים יש אנשים שמבקשים שיאמרו להם שהם ראויים ואנשים נופלים ל"חנופה" ואומרים להם כך.
חלילה וחס שאני אומר את הדברים ביחס אליך - כי אינני מכיר ואתך כלל. ועוד שאת השתובה הזו קוראים גם אחרים ואולי זה נכון לגבי חלק מהם. לכן כתבתי שכל אחד יבדוק היטב את הכנות של הדברים.

ועוד עיקר חשוב - את צריכה בתקופה הזו של המועמדות [להאיר פנים במיוחד] לשתי המועמדות האחרות, שלא יחששו לא הן ולא אחרים שיש בניכם איזה משהו אישי חלילה.
רק התמודדות ענינית.

בענין הקנאה והגאוה שעלולה להתלות להיות "מדריכה" - אם יש לך חשש שזו משימה שאין לך יכולת לעשות אותה, והאחרות אולי יותר "נקיות" ממך וזה לא גורם להם "זעזועים מידותיים" כאלה.

הייתי צריך לומר לך הניחי להם את התפקיד. אבל ליבי לא נותן לי. אני לא רוצה כלל להניח לך להכנע למידות הרעות.
אני מחזיק את דברי שבתחילת התשובה שצריך לעשות את הדברים הטובים ולהתמודד עם המידות הרעות העלולות להיות נלוות לכל מעשה טוב.


עצה להצלחה אמיתית בהתמודדות ובתפקיד בע"ה.

[ראי את עצמך כאויר.]

כאילו את אינך בתמונה כלל. כמו שאמרו משה ואהרון ["ונחנו מה"]. כל מה שמענין אותך הוא מה טוב בשביל הסניף והחניכות. מה שטוב אני אעשה אפילו אחשב בעיני כולם כמו טיפשה. ואם לא טוב - לא אעשה אותו אפילו אקבל כבוד מלכים.

[את לא צד בתמונה כלל!!!]

לא ממנים ואתך בכדי לתת לך משהו - השיקול של הקומנרית או מי שממנה הוא מה טוב לחניכים?

כך צריך להיות ואני מאמין שזה כך - אחרת התנועה היתה הולכת אחורה מדחי אל דחי.

אם את רואה הצלחה חינוכית אמיתית - זה מלמד שהשיקולים הם אמיתים ונכונים - מה טוב לחניכים?

בהצלחה