משיח = גאולה

בס"ד

כל דברי הם לשיטת החסידים שרואים בו "משיח" או בחינה מסוימת שלו.
כל זה אחרי שראיתי במו עיני איך הרבי מקים בית דין להכריז שהגיע זמ הגאולה.
כל דברי לא כתבתי אלה להבנתי המועטה בדברי הרבי מלויבבאיץ שאני רועד מפחד של אהבה כל פעם שאני מזכיר את שמו ואת דבריו.
אע"פ שאיני חסיד חב"ד - כך יחסי אליו. על כן אני מסייג את דברי בכך שכך היא הבנתי את דבריו ואת מעשיו.
אבל מי בא בסוד ה'?
ואנו חייבים להכיר יחס אמיתי של הכרה אמיתית במדרגתינו כלפי אדם רם המעלה האמיתית של הרבי. ולכן לסייג את דבריו "שזה לפי הבנתינו".
אמנם אני חייב לומר לך שהבנה זו שכתבתי לך כתובה כבר במגיד מישרים שהביא רבי יוסף קארו בפרשת ויחי:

"אבל רזא דמילתא דמשה רבינו ע"ה סבר דכיון דקב"ה שדרי' למיפרק ית ישראל. דהא עברו ימי הרעה. ואתא זמן פורקנא, ואע"ג דא"ל ונטיתי ידי במצרים וכו' סבר דישראל, לא יהא להון בישא מכאן והלאה כיון דמטא זמן פורקנא ואוף במצראי יעביד בהון אתין ומופתין דלא לינזק להון טובא. ומש"ה קאמר למה הרעות לעם הזה למה זה שלחתני כלומר למה אבאשת לישראל טפי ממאי דהוו מבאשי להו מקדמת דנא כיון דמטא עידן פורקנ' וכי תימא דאכתי לא מטא השתא. למא זה שלחני השתא, הוי לך לאמתוני עד דימטי להון זמן פורקנא, ואהדר ליה קב"ה ואמר ליה, דהא ודאי מטי להון זמן פורקנא, והיינו דאמר ליה עתה תראה וכו', ואמר ליה וידבר אלהים וכו' כלומר אי תימא כיון דמטא זמן פורקנא למה הרעות לא דרכי דרכיך, דהא אנא פועל בדינא וברחמי כחדא, והיינו וידבר ויאמר דחד דינא יחד רחמי, וכן אלהים וכו' ואמר ליה אני ה' כלומר אני דהיא כנסת ישראל דהיא דינא רפיא ות"ת דאיהו רחמי כולא חד, וארא אל אברהם וכו' כלומר איתגלתי להון בשם שדי דהיינו כנסת ישראל, דאוף דאמרית להון אני ה' הוא בתפארת דכנסת ישראל ולא אדבקו בספירן עילאי, והיינו ושמי ה' לא נודעתי להם כלומר באספקלריא דנהרא לא איתידעית להון, ונסיתי להון בכמה נסיונות ולא איתרעמו ואת דאסיקתך לאתנבאה באיספקלריא דנהיא איתרעמת קדמי, לכן אמור לבני ישראל וכו' והוצאתי והצלתי וכו' לכן בני שמע בקולי לאשר אני מצוה אותך ויודוך כי תיטיב לך ואתה שלום"

ועיקר דבריו הוא שיש מצב בניים שבו יש גם סוף גלות וסירכות שלה, וגם התנצוצות גדולה והולכת של אור הגאולה.
אמן