שאלה
בס"ד
כבוד הרב שלום וברכה!
לפני שבוע קרה לי מעשה מוזר. בשבת שעברה (כ"ו תמוז) חגגתי את י'ומולדתי ה-16 והורי נסעו לשבת למלון. הזמנתי אלי חברה לשבת והיי'נו שתינו לבד ובערב שבת היי'תה אצלי ארוחת שבת עם כל החברות.
העניי'ן הוא שהמזגן הי'ה מכוון על שעון שבת והי'ה צריך להידלק בערב כשנחזור מבית הכנסת. כדי שזה יקרה היי'תי צריכה להדליק את המזגן לפני שבת כדי שאח"כ הוא ידלק ויכבה על פי שעון שבת.
בכניסת שבת על פי הכתוב בעיתון הדלקנו שני נרות. נר אחד אני ואחד חברתי. דקה לאחר מכן נזכרתי ששכחתי להדליק את המזגן ומאחר וזה הי'ה כ-18 דקות לפני השקיעה ולא הי'ה גבר בבית, וכן בגלל הלחץ שי'הי'ו הרבה אנשים בלי עין הרע ולא י'הי'ה מזגן, הדלקתי את המזגן בשינוי (עם המרפק). אחר כך קרה דבר מאוד מוזר: הנר שלי כבה ללא סיבה, כי לא היי'תה רוח או משהו ונבהלתי מאוד. מיהרתי לשאול אנשים האם בדיעבד זה הי'ה "בסדר" כי לא יכולתי לסבול את המחשבה שחיללתי שבת במזיד. מאז המחשבה הזו מאוד מטרידה אותי. אני מקווה שתוכל לעזור לי ב"ה!
ואני רוצה להודות לך מאוד על המילים שאתה כותב כאן. ב"ה מאוד התחזקתי בזכות האתר הזה והכל נעשה ב"ה בדרכי נועם. תודה!
תשובה
בס"ד
זה לא היה בסדר שהדלקת את המזגן. כי כבר קיבלת שבת ברגע הדלקת הנרות.
את צריכה להיות "שמחה" שההשגחה האלוקית עיך כל כך צמודה ומידית ומוחשית. לא כל אחד זוכה לזה. ואת זכית.
מי שבדרך כלל זוכה זה מי שאלוקים בקשר איתו. שהוא מגיב לאלוקים וגם אלוקים שומע אותו.
מי שמתעלם ולא חושב על אלוקים ומנסה לחיות לבד. זם הוא זוכה להיות לבד. ולהיות לבד - לפעמים - זה נשמע מאוד מתאגר ושמח. אעזה מה שבא לי. אבל המציאות העולמית היא מציאות אכזרית וברגע שאדם בלי אלוקים מרגיש את המצוקה קרובה - הוא אבוד.
המצב שאלוקים קרוב ואיתנו - לפעמים קצת מלחיצה. אבל הידיעה שהוא כל כך אוהב אוהב אוהב. מביאה אותנו לרצות להיות קרובים איליו עוד ועוד ועוד.
לכן תשמרי על המתנה שיש לך בכך שתעשי תיקון על מה שקלקלת.
איך?
** תלמדי הלכות שבת.
** הכיני רשימה של כל הדברים שצריך להכין לשבת - קודם כניסת שבת. את כל הדברים הללו תעשי כבר מהבוקר של יום שישי. אל תחכי לרגע האחרון.
** ביום שישי מחצות היום ואילך אל תעשי שום דבר שאינו קשור לשבת לפני שסיימת את כל ההכנות שרשומות אצלך בדף.