שאלה
א. אבקש מקורות להשתלשלות ההלכתית וההסטורית של שבעה נקיים
ב. כיצד ניתן להסביר כי שמירת שבעה נקיים, טבילה במקווה טהרה, אינם חלילה באים להשפיל את האישה, ולא נולדו מבטנם של חכמים אלא יש בהם יסודות דאוריתא ואין בהם כדי להוכיח חלילה את עליונותו של הגבר על האישה.
שאלות אלו באות , הואיל בימים אלו השאלות הנן קדינאליות באמצעי התקשורת הכתובים והוירטואלים.
אודה על תשובהמנומקת שבה אוכל להשתמש לקידוש ה'.בתודה ובברכת התורה , יורם
תשובה
בס"ד
א- ימי-נדה
מהדין אשה נדה צריכה לשמור שבעה ימים מתחילת המחזור שבהם היא פורשת מבעלה והיתה טובלת בסיומם. כל זה בתנאי שראית הדמים הללו היתה בזמנה ולא בין מחזור למחזור. כי אם הראיה תבוא שלא בזמנה – דינה של האשה יהיה כמו של "זבה" שהיא צריכה לשמור ימים נקיים. לפעמים יום אחד ולפעמים שבעה ימים שבהם היא צריכה לוודא שאינה רואה שום טיפת דם.
הדין הנוהג היום הוא "מנהג הנשים" שקיבל תוקף של דין. סיבת המנהג הזה היא למנוע את הצורך שכל אשה ואשה תצטרך לחשב את מסלול החודש שלה באופן שתדע מתי הדמים שהיא רואה הם "דמי נדה" ומתי "דמי זבה".
על מנת לפשט את ההליך שמסור בידי כל אשה – החליטו הנשים שתמיד הן סופרות שבעה נקיים. דהיינו בסיום המחזור (שמבוטא על ידי הפסק טהרה) הן סופרות שבעה ימים שבהן הן נקיות לגמרי.
הטבילה היא אותה טבילה כמו שכתובה שתורה ואין בה שום שינוי כלל.
ב- למה להשפיל ח"ו? זה ממש ההפך גמור.
זו טהרה
זה ממש נפלא.
אני משתדל לטבול כל יום ואני מרגיש עם זה ממש נפלא, אני רואה אלפי אנשים באים לטבול במקוה האר"י בלי שום מחויבות וזה ממש נפלא - למה השפלה?
חס ושלום.