שאלה
בס"ד
שלום לכבוד הרב,
(שאלה חוזרת : בתור המשך לשאלה שנשאלה מקודם, האם מותר להשתמש באמצעי מניעה בראשית התקופה של אחרי הנישואין)
" מה לעשות אם בני הזוג הם סטודנטים ורוצים גם לעלות ארצה וגם לחיות ביחד?
אין זה פשוט.
אני נשוי כבר שנה ואנחנו נמנעים עם אשתי מלהביא ילדים לעולם. וזה כי שנינו (אשתי ואני) סטודנטים ולא יכולים להרשות לעצמנו.
אנחנו גם ככה גרים בדירה קטנה בפריס ולהוסיף לזה את ההוצאות עבור ילד, זה די קשה.
האם יש בזה עבירה או שדבריו של הרב הם בגדר " עצה טובה קמ"ל " ? תודה על התשובה כי אני מאד לחוץ. "
תודה מראש.
תשובה
בס"ד
קודם אל תהיו לחוצים. סך הכל מדברים כאן מדברים שמחים ולא מדברים שצריכים להיות עליכם כמו עול.
"ילדים זה שמחה".
זו לא רק אמירה כללית. אני יכול להעיד בפניכם שזאת המציאות של החיים.
אמהות שלנו גידלו שבעה ילדים בחצי מהתנאים שהיו לנו והיו יכולות ללמד אותנו פרק בהלכות "שמחה".
אנחנו יוצרים לעצמינו מציאות חיים של לחץ וצריכים להספיק עוד ועוד ולא מספקים את העיקר של החיים.
העיקר הם - החיים.
ילדים - זה חיים.
דברי הם בגדר חיוב של מצוות "עשה". יש חיוב בקום ועשה על כל אדם להביא ילדים לעולם. דחיה במצוה אינה עבירה אבל היא ביטול מצוות עשה.
זה לא כל כך שונה - אבל זה לא בדיוק אותו דבר.
אני מקווה שכשיבואו לארץ תהיה לכם הרבה יותר שמחה ואומץ ורצון לבית מלא ילדים ומלא חיים.
בהצלחה
אם תסתכלו על זה כעו