מכנסיים לבנות

ב"ה

ליאור,

ברכה ואור.

אף שהתייחסתי לשאלה זו כבר מספר פעמים, וגם ראיתי שחברי הרבנים התייחסו אליה, אסכם את הדברים בקיצור רב:

1. ראשית, ברור שאין ללבוש מה שמבליט איברים הרגילים להיות מוצנעים בגופה של האישה. לכאורה בחלק גדול מהמכנסיים יש בעיה זו, וכך נראה להבין את הדברים לאור אחת מבין עשר התקנות שתיקן עזרא: "שתהא האישה חוגרת בסינר". והרב המאירי בפירושו לגמ' בשבת צב' ע"ב הבהיר שטעם הגזירה הוא ההמנעות מהבלטת איברים שדרכם להיות מוצנעים.

2. אכן, יש ליצור הבחנה בין מכנסיים של איש למכנסיים של אישה כדי שלא לעבור על איסור: "לא ילבש".
אומנם, מותר ללכת בבגדים אלה כשהמטרה איננה נובעת מהרצון להידמות לבן המין השני. (כמבואר בפירוש הב"ח לטור יו"ד סי' קפב'. )

3. ברור שאין לקדש את החצאית. יש לשאוף לצניעות והטהרה, ולכן, באותה נשימה בה אנו מדברים על בעיות הצניעות שיש במכנסיים אסור לחשוב שכל חצאית הופכת להיות כשרה ומותרת. חלילה! יש חצאיות נוראיות שחבל שיש במחנינו מי שהולכת בהן. חצאיות אלה, גורמות לפריצות גדולה וחבל שיש מי שחושבת שבכך שהיא מקפידה על חצאית כזו, שם "דתי" חל עליה! ובעיקר חמורים הדברים כאשר מופיעים בבגדי פריצות אלה במקומות שבהן ראוי להקפיד על קדושה וטהרה.

4. במכנסיים יש בעיה נוספת, וזה בשל העובדה שהחצאית הפכה להיות סמל הבת הדתית. ולכן, היא מעין כיפה של בנות. ולכן, התקופה הפכה את המכנסיים לגורם משמעותי מעבר למשקלם ההלכתי. לכן, יש להקפיד על הליכה בחצאית.

5. אני מודע לעובדה שיש מקומות שבהן נהגו אחרת, אבל זה לא נוגע לרחוב, לרשות הרבים. שם, אצל המון העם, החצאית מהווה את תעודת הזהות של הבת הדתית. ולכן, דווקא על רקע השאלות החינוכיות והתרבותית הרבות, ודוקא על רקע היותנו מעורים בחברה, חשוב שנקפיד על זהותנו היחודית.


בברכה,

שי