שאלה
בסיעתא דשמייא
לכבוד הרב.שלום!
אני בחורה דתייה, מאמינה ושומרת מצוות.
רציתי לשאול מדוע אסור לנשים ללכת עם מכנסיים רחבות שלא מבליטות את צורת הגוף?
רצוי לציין שאני הולכת בדר"כ עם חצאיות אך בבית כאשר אמי מבקשת ממני ללכת למכולת או מקום קרוב אחר אני יוצאת עם מכנסיים כי אין לי כוח כל פעם להתלבש מחדש.
רציתי גם לדעת מדוע אסור ללכת עם חצאיות מעל הברכיים?
חוץ מהקטע של הבנים האם יש עוד סיבה לאיסורים אלו?
בכבוד רב ושבוע טוב
רננה
תשובה
בס"ד
לרננה
שלום
השאלה שלך מחולקת לשנים. צד ההלכתי וצד חברתי שקשורים זה בזה.
מהצד ההלכתי אסור לאבד את היחודיות שלנו. אסור לאשה לאבד את היחוד שלה כאשה ולהתלבש כמו גבר, ואסור לאיש לאבד את היחוד שלו כאיש ולהתלבש כמו אשה. מכנסי הנשים של היום אינם כל כך דומים לשל גברים אבל שם יש מגמה חזקה מאוד, מגמה המתמשכת בעקביות מגמה להסחף יותר ויותר ללא צנוע.
זה מתבטא יותר ויותר בצמידות המכנסים ובהבלטת הגוף עד שאני מתפלא איך נשים מעיזות לחשוף כך את גופן ללא כל בושה. אחר הצמידות מגיע שלב של קיצור המכנסים וכו'
זהו תהליך שיש לו התחלה וסוף ואי אפשר לבודד אותו באמצע. אף בת לא יכולה לבוא ולומר אני לובשת רק מכנסים צנועות, רק בבית, רק במכולת, רק בתל אביב, רק לא בשבת וכו'.
זה עלול להיות תחילה של הונאה עצמית.
רוב מוחלט של חכמי ישראל קבעו את הגבול שאין לעבור אותו בכך שלא לובשים מכנסים כלל, בשום צורה שהיא. לא רחבות ולא צבעוניות ולא כאלו ולא אחרות. לא. נקודה.
היום זה קל להבין אותם. הם קראו את המפה נכון יותר מכל אחד. לא צריך לעשות מחקר כי המציאות מדברת. הרבה מאוד מאלו שהקלו לעצמם ללבוש מכנסים רחבות גלשו מהר מאוד למכנסים צרות וקצרות עד קצרצרות.
נכון שלכל אחת היה קצב ומהירות מיוחדים לה, והיו גם חריגות שלא נסחפו. חכמינו אמרו - אין שום אפשרות לדעת מראש מי תסחף ומי לא. וגם בזה הם צודקים. אוף כמה הם צודקים.
בכל מקרה כשקובעים הלכה מתחשבים ברוב הגדול, והרוב הגדול נסחף גם נסחף.
מלבד כל אלו יש גם סממן של "שייכות" המכנסים היום זה סימן של "שייכות". למי את שייכת?
לציבור הדתי או לציבור החילוני?
זה חבל שיש בציבור קבוצות שונות אבל זו מציאות, ואת חייבת לומר לעצמך אם זהו הסמל של השייכות לציבור הדתי, אז אני שם. אם הסמל הוא כיפה, ואפילו אם הוא בגד חסר משמעות, הוא משייך אותי לקבוצה מסוימת, ואני לא מתביישת בה.
זה רפיון רוח ללבוש דוקא את המדים של "הקבוצה היריבה". אפילו לא בבית, אפילו לא לבד מול הראי. לא אני שייכת לכאן ואני גאה בזה.
כואב לי לכתוב "קבוצה יריבה" - אבל במצבנו הלאומי אנחנו נמצאים במאבק על דמותה הרוחנית של המדינה.
- יש כוחות חזקים מאוד שמנסים לשנות את האופי היהודי של המדינה למדינת כל אזרחיה בלי שום זהות יהודית (חוץ מהמוזיאון)
יש הרבה מאוד מאוד אנשים שרוצים אופי יהודי למדינה אופי של עדינות ואצילות, אלוקות ועם ישראל.
כח מי יגבר?
כח עם ישראל.
(לא עניתי לך על הנושא השני של אורך החצאית, כיון שזה נושא בפני עצמו שמצדיק מכתב נפרד, שילחי שאלה על כך ואענה לך לפי הסדר)
בכל הכבוד
שמואל אליהו