מילים נרדפות

שאלה

בעלון"קול צופיך" – שיעורו השבועי של הרב אליהו, פר' בלק תשס"ב, גליון 176, הובא המדרש הבא ללא ציון מקור. חיפשתי בפרוייקט השו"ת ובמאגרים תורניים נוספים ולא הצלחתי למצוא מקור. ידיעת המקור חשובה לי, היות שאני מתענייןולומד לשון, ובפרט את עניין המילים הנרדפות בלשון הקודש. להלן המדרש: שאל חמר אחד את רבי אושעיה רבה מה פירוש הפס' "מלכי תרשיש ואיים מנחה ישיבו מלכי שבא וסבא אשכר יקריבו? מדוע פעם ישיבו ופעם יקריבו? ענה לו: דרך המקרא לכפול הענין במלים שונות. ענה אותו חמר: שהפירוש הוא: מלכי איים תרשיש שהם מזרע עשו, ישיבו=יחזירו את המנחה ("מנחה היא שלוחה...") ששלח יעקב עם כל וולדותיהן. יעקב כששלח מנחה לעשו מחמת הפחד שלח לו עזים ותיישים וכו' שיכולים לפרות לרבות.

בתודה. הלל.

ב. כמו כן, אשמח לדעת האם הביטוי (המצוי במצודת דוד על הנ"ך וכן במפרשים נוספים): "כפל העניין במילים שונות" ניתן להיאמר גם על פי תורת הסוד המוצאת משמעות בכל מילה ומילה?

אני יודע שכבוד הרב עסוק מאד, ולכן לא תהיה ח"ו שום קפידא אם הרב לא יתייחס לדברים הבאים, עם זאת נראה לי שהדברים מעניינים.

ברשות הרב אצטט פה מתוך מאמר שכתבתי בעלון מאבני המקום של ישיבת בית-אל, גיליון י"ד, ותחילה אצטט מתוך הערה 12 במאמרי שתוזכר לאחר מכן בנספח. אודה מאד לרב על ההתייחסות לדברים:

בהקשר לכלל "דברה תורה כלשון בני אדם" חשוב לציין את דברי הרמב"ן הכותב בהתייחסו למילים "לך לך" (בראשית יג, א): "משפט הלשון כן" (שלא כרש"י על אתר הרואה ב'לְךָ' מילה יתרה הטומנת בחובה משמעות עצמית). ואם יטען הטוען: "אי אפשר להסיק ולהקיש מדברי רמב"ן אלו המתייחסים לביטוי, על דעתו על סתם מילים קרובות, שהן נרדפות וכפולות 'ללא צורך'; אלא יש לומר שלדעת הרמב"ן, יש לכל אחת מהמילים הדומות משמעות ייחודית". נשיב לו: "אנו למדים מהעיקרון הטמון בדברי רמב"ן אלו. דהיינו מהעובדה שהתורה הוסיפה את המילה 'לך', שאינה מוסיפה כלום לתוכן, עלינו ללמוד ש'דברה תורה כלשון בני אדם'".

אולם אם לא די בדברי הרמב"ן הנ"ל, הרי לנו דברים נוספים של הרמב"ן, שאינם מתפרשים לשני פנים, וזה לשונו (בראשית מא, מז): "...וכן כל פחת תרגם קמצא, והוא קרוב מן 'חופר גומץ', כי הגימ"ל תשמש בכאן כמו קו"ף, כאשר תשמש כמו כ"ף ב'אל יחסר המזג' מן 'מסכה יינה'... הכ"ף והגימ"ל בהם שוים. וישתוו הקו"ף והכ"ף תמיד, כ

תשובה