מה קורה אם מתפללים בלי כוונה

בס"ד

כתב בכתבי האר"י על הפסוק קרוב ה' לכל קוראיו, לכל אשר יקראו באמת" כי בריש הפסוק משמע שאפילו לא יקראו באמת הוא קרוב אליהם. ובסופו משמע ר קאם יקראו באמת?
ותירץ
"
הנה לכאורה נראים דברים כפולים באומרו לכל קראיו, וחזר ואמר לכל אשר יקראוהו באמת. עוד ראוי לדקדק, למה תחלה אמר בלשון הווה, לכל. קוראיו. ואח"כ אמר בלשון עתיד, לכל אשר יקראוהו. ואם הם חלוקים בהבנתם, הכי היל"ל בוא"ו יתירה, ולכל אשר יקראוהו באמת:
והענין יובן בפירוש והיה טרם יקראו ואני אענה, עוד הם מדברים ואני אשמע. והענין הוא, כי יש חסידים שטרם שיקראו אל השי"ת, הוא עונה אותם. ויש גרועים מהם, שהם צריכים לטרוח להתפלל, ובהיותם מתפללים, עונה אותם. ועליהם אמר, עוד הם מדברים ואני אשמע. ואל זה רמז הכתוב ואמר, קרוב ה' לכל קוראיו, והתחיל מן הגרועים, ממטה למעלה, ואמר קרוב ה' לכל קוראיו, כלומר, אעפ"י שלא יהיו ראוים, כיון שהם קוראיו ומתפללים לו, קרוב ה' להם. אבל יש מעלה יתירה, והיא זאת, כי גם קרוב ה' הוא לכל אשר יקראוהו לעתיד, אעפ"י שעתה עדיין לא קראו, וטרם שיקראו הם, ה' נקרב אליהם:

2- עד לפני חצות עם ברכות. אחרי חצות אפשר לומר עם שם ה' רק בלי ברכות.
אסור לדבר אחרי המפיל. מותר ללכת.

3- אם מתפללים מכל הלב היא יותר קרובה להתגשם. וראי סעיף ראשון.

שנה טובה