שאלה
בס"ד
לרב שמואל אליהו שליט"א!
אני ממוצא תימני והולך לפי ספרי הפסיקה התימנית.
(שולחן ערוך המקוצר למו"ר יצחק ראצבי, שתילי זיתים,וכו')
ידוע שיש הרבה פרטי דינים ועניין של דיעבד ושעת הדחק, האם את הדינים שלא אמצא בספרים התמניים אוכל ללכת לפי הפסיקה הספרדית?
או שבכל שאלה לגבי דין מסויים עלי לפנות לרב תימני?
(אני מעדיף ספר שיקיף כמה שיותר את כל חלקי ה"שולחן ערוך" עם כמה שיותר פרטים).
אני יודע שספר "ילקוט יוסף" די מקיף ,וראיתי גם את הספר "הבית היהודי" לרב אהרון זכאי שגם הוא מלא כל טוב, על איזה ספר כבוד הרב ממליץ?
תשובה
בס"ד
שלום וברכה.
ראשית אתה ודאי יודע שיוצאי תימן מתחלקים לשתי קבוצות:
בלאדים - שנוהגים כפסקי הרמב"ם, ושאמים - שנוהגים לפי השו"ע.
כל זאת בענייני איסור והיתר. מלבד זאת יש עניני נוסח ומנהגים יחודיים בתימן (כמו קריאת התרגום בשבת), שבהם ודאי שעל בני תימן לנהוג כמנהג אבותם.
הספר 'שתילי זיתים' והקיצור שערך הרב רצאבי כוללים את כל הפסקים היחודיים לבני תימן, הן לבלאדים והן לשאמים. ולכן אם יש הלכה שלא מובאת בו - כנראה שלגביה הרמב"ם לא עומד בשיטה מיוחדת, ואפשר ללכת לפי פסקים של הספרדים המבוססים על השולחן ערוך.
אבל זה לא אומר ללכת דוקא לרב ספרדי או תימני - רב בדרך כלל מתמצא בפסקים של כולם, ואם הוא לא מתמצא הוא יבדוק, ואם אין לו יכולת לבדוק הוא יפנה את השואל לרב אחר.
כמו כן, יש גם הרבה הכרעות שתלויות בשיקול הדעת ולא במחלוקות בין הרמב"ם, השו"ע והרמ"א, וזו עוד סיבה שאין שום עדיפות לרב ממוצא מסויים.
ובענייני מנהג מסתבר שבדרך כלל רב תימני יתמצא יותר.
אין היום ספר שמקיף את כל ארבעת חלקי השו"ע. אבל בענייני אורח חיים יש ספרים רבים, החל מהמשנה ברורה שמומלץ לכל אחד ללמדו (גם מי שאינו הולך לפי הכרעותיו) משום שהוא כולל את יסודות ההלכה, ויש בדורינו הרבה ספרים שיצאו בנושאים שונים, וראוי לעיין בהם כי משם אפשר לראות את כיון ההלכה.
בהצלחה!