שאל את הרב

למה שמות החודשים העבריים מקורם בבלי?

חדשות כיפה חברים מקשיבים 21/04/02 09:31 ט באייר התשסב

שאלה

כידוע חודשי השנה העבריים קרואים בשמות שמקורם בבלי (כפי שהבנתי מהכותב לפני) רציתי לדעת

1.מה השמות העבריים באמת של החודשים העבריים (ולאיזה חודש-כפי שאנחנו מכירים אותו הם מקבילים).

2.מה מקורם של השמות הבבלים?

בתודה מראש על התשובה

מור

תשובה

שלום וברכה,
א. שמות החודשים, מעבר לעניין המעשי שבהם, שנצרך לכל קביעת פגישה או תנאי עסקה - זמן התשלום וכדו', יש בהם גם ממד סמלי, וביטוי לערכים המסתתרים מאחורי המניין.
הדבר בולט מאד במניין השנים. אנו רואים שהדתות המונותיאיסטיות (כלומר אלה שמאמינות בא-ל אחד) החדשות - הנצרות והאיסלאם, לא השלימו עם המניינים שהיו לפניהם, ובחרו להם מנין חדש, שהחל משלב מסוים בהיסטוריה שהוא בעל משמעות לטענתם.
המניין של עם ישראל מתחיל מזמן בריאת העולם. הרב צבי יהודה קוק היה אומר לפעמים 'משרד התקשורת ורשות הדואר עושים בעולם קידוש השם גדול'. וכששאלו אותו - מה מיוחד דווקא במשרד הזה משאר המשרדים? היה אומר 'בכל חותמת של רשות הדואר על כל מכתב רגיל כתוב התאריך העברי וזו בעצם הצהרה: 'לפני חמשת אלפים ושבע מאות וכך וכך שנים נברא העולם'.

ב. מסיבה כעין זו אין לנו כמעט שמות פרטיים לחודשים. יש לנו מצוה למנות את החודשים במניין שמתחיל מחודש ניסן, 'החודש הזה לכם ראש חודשים' (שמות י"ב פס' א'). ומבאר הרמב"ן שם: 'שימנו אותו ישראל חדש ראשון, וממנו ימנו כל החודשים שני ושלישי עד תשלום השנה בשנים עשר, כדי שיהיה זה זיכרון בנס הגדול, כי בכל עת שנזכיר החודשים יהיה הנס נזכר'. יש טעם לקרוא לחודש ניסן ראשון, כי בו הייתה יציאת מצרים, וכשאנו קוראים לתשרי שביעי - מיד באה השאלה 'שביעי? שביעי למה? הרי ראש השנה הוא בתשרי!' והתשובה היא שביעי לניסן שבו הייתה יציאת מצרים, ובכך הוזכרה יציאת מצרים.
בכך מסביר הרמב"ן שם גם מדוע אין בתורה שמות פרטיים לחודשים.

אמנם יוצאים מן הכלל שני חודשים (אולי יש יותר, אך איני זוכר אלא את שני אלה) - תשרי ואייר, שבצד המספר תשרי שביעי ואייר שני - נקראו בספר מלכים א' גם בשמות. חדש תשרי נקרא שם גם בשם 'ירח האיתנים' (פרק ח' פס' ב'), ואייר נקרא גם בשם 'ירח זיו' (פרק ו' פס' א'), [המפרשים הסבירו שם את הסיבות לשמות אלה].

על השמות שאנו משתמשים בהם כיום נאמר בגמרא 'שמות חודשים עלו עימהם מבבל' (ירושלמי, ומובא בתוס' ר"ה ז.). המובן הוא שהיו אלה השמות שאנשי בבל, לאו דווקא היהודים, היו קוראים בהם לחודשים.
הסיבה לשינוי השמות מוסברת גם היא בדברי הרמב"ן, שכיון שנגאלנו גאולה שניה בימי עזרא ונחמיה, עשינו זכר לכך במה שקראנו לחודשים בשמות בבליים, זכר ליציאתנו משם.

ואשרי מי שנוהג בכל מעשיו ע"פ מנהגי ישראל לדורותיהם, שבמנהגים שנהגו כל ישראל תמיד ימצא טעם, ותמיד תמצא חכמה גדולה ורצון גדול לעשות את הטוב בעיני אלוקים ואדם.

עשי חיל וד' יצליח דרכך ודרך כל ישראל,
מיכאל, חברים מקשיבים


כתבות נוספות