למה מתפללים בעשרת ימי תשובה - הרי כבר נגזר הדין?

בס"ד

יש אומרים שבראש השנה נכתבים וביום כיפור נחתמים. ויש אומרים שצדיקים רשעים גמורים נכתבים ונחתמים בראש השנה ובינונים תלויים ועומדים עד יום הכיפורים. וכיון שכולנו מחזיקים את עצמינו כ"בינונים" - אנחנו מתפללים בעיקר בעשרת ימי תשובה.

וראה הקדמה שכתב מו"ר אבי העונה לשאלותיך:

המשנה במסכת ראש השנה טז. אומרת: בארבעה פרקים העולם נידון: בפסח על התבואה, בעצרת \היא חג השבועות, נידונין\ על פירות האילן, בראש השנה - כל באי עולם עוברין לפניו כבני מרון, שנאמר \תהילים לג\ "היוצר יחד לבם המבין אל כל מעשיהם", ובחג \הסוכות\ נידונין על המים.

ובגמרא שם תניא, הכל נידונים בראש השנה וגזר דין שלהם נחתם ביום הכפורים, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: הכל נידונין בראש השנה וגזר דין שלהם נחתם כל אחד ואחד בזמנו; בפסח על התבואה, בעצרת על פירות האילן, בחג \הסוכות\ נידונין על המים, ואדם נידון בראש השנה וגזר דין שלו נחתם ביום הכפורים. רבי יוסי אומר: אדם נידון בכל יום, שנאמר \איוב ז\ "ותפקדנו לבקרים". רבי נתן אומר: אדם נידון בכל שעה, שנאמר \איוב ז\ "לרגעים תבחננו".

חכמינו זכרונם לברכה נחלקו מתי אדם נידון, כיון שהתורה לא קבעה את יום הדין. הקב"ה קרא לראש השנה "יום זכרון" ולא קרא לו "יום הדין", כדי שלא יאמר אדם אחטא ואשוב בתשובה בערב ראש השנה, ואולי בגלל סיבה אחרת. ולכן יש מחלוקת בין החכמים מתי אדם נידון.

יש אומרים שיום הדין הוא יום אחד בשנה, ויש אומרים שבכל יום אדם נידון, ויש אומרים בכל שעה. [ואנו סוברים שכל הדעות בענין זה אמת,] שהרי אנו מתפללים לגזירות טובות בראש השנה וביום כיפור, כיון שאנו יודעים שגזר דין נכתב בראש השנה ונחתם ביום כיפור. וכמו כן אנו מתפללים בכל יום על פרנסה וכד', כיון שאנו סוברים כרבי יוסי שאדם נידון בכל יום. ואפילו על אדם שחלה ונראה שנגזרה עליו ח"ו גזירה רעה אנו מתפללים. כי אנו יודעים שאפשר לבטל גזירה רעה בתפילה בכוונה מיוחדת, או בתפילת ציבור. [דאמר רבי יצחק: יפה צעקה לאדם, בין קודם גזר דין בין לאחר גזר דין.]
ומכאן יובן מפני מה אנו נידונים על המים בחג הסוכות, או על פירות האילן בחג השבועות וכד', אע"פ שכבר בראש השנה נקבע אם יהיו גשמים ופירות טובים? והסיבה לכך היא כי הדין שנידונים בראש השנה ובכיפור אינו סופי, ואפשר שיגזור ה' על האדם גזרות טובות בראש השנה, ובסוכות יוחלט שהטוב יהיה על ידי מים, ובשבועות יקבע שהטוב הזה יהיה גם על ידי פירות טובים. \ועיין תיו"ט שתירצו כי בראש השנה הדין הוא על כל אדם ואדם "כבני מרון", ואילו בחגים נידון כלל האומה\.

וכן משמע מהפסוק \דברים יא יב\ ["ארץ אשר ה' אלוקיך דורש אותה תמיד,] עיני ה' אלוקיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה".
התורה מלמדת שהדין הוא לא רק בראש השנה. ועל פסוק זה אומרת הגמרא שם: עיני ה' תמיד עלינו. לפעמים זו לטובה ולפעמים לרעה. עתים לטובה כיצד? הרי שהיו ישראל רשעים גמורין בראש השנה, ופסקו להם גשמים מועטים, לסוף חזרו בהן. להוסיף עליהן - אי אפשר, שכבר נגזרה גזרה. אלא הקדוש ברוך הוא מורידן בזמנן על הארץ הצריכה להן, הכל לפי הארץ.
עתים לרעה כיצד? הרי שהיו ישראל צדיקים גמורין בראש השנה, ופסקו עליהן גשמים מרובין. לסוף חזרו בהן, לפחות מהן - אי אפשר, שכבר נגזרה גזרה. אלא הקדוש ברוך הוא מורידן שלא בזמנן על הארץ שאינה צריכה להן.
חז"ל מלמדים אותנו כי יסוד הדין הוא בראש השנה ויום כיפור, וקשה לשנות מה שנכתב ונחתם בימים אלו, אך שערי תפילה ותשובה לא ננעלו ואפשר להפוך את הכל לטובה בכל שעה ושעה על ידי מעשי האדם

שנה טובה