למה כל כך קשה בלימוד גמרא?

שלום,
זה משמח לראות שיש בחורים, כמותך, שלמרות הקושי של לימוד הגמרא, אכפת להם והם רוצים שיהיה אחרת, וגם יכולים להתעניין וליהנות מלימוד בשבוע ישיבה. עוד לפני התשובה עצמה אני יכול לומר, שאם תמשיך כך, להתעניין ולשאול – תגיע גם לאהבת הלימוד.

המצב של לימוד גמרא בישיבות התיכוניות הוא באמת בעייתי. נכון שדבר חשוב כל-כך צריך להיות אהוב וחשוב לכל אחד. אני לא בא לשפוט כרגע ישיבה זו אחרת, ויש לשער שבכל ישיבה מנסים לשפר כמה שאפשר את המצב.
באופן כללי, יש לדעתי כמה דברים שמקשים על לימוד הגמרא. ראשית, בחורים רבים מושפעים מהתרבות החילונית. בטלוויזיה, בסרטים, במחשב ועוד (כמובן שאינני בא לפסול כל שימוש במחשב, למשל, אבל פעמים רבות הוא מנוצל לדברים שליליים).
בחור שבלילה ראה איזה סרט, עם הרבה אלימות או חוסר-צניעות, מגיע למחרת לבית הספר או לישיבה, ואמור להתרכז כמה שעות בלימוד הגמרא – שזה בעצם לימוד על דרך החיים הנכונה ועל הצדק (מה נכון וצודק לעשות בכל מצב ובכל מקרה). קדושה לא מסתדרת עם טומאה, וכך נוצרת סתירה בין הדברים (אמנם, חשוב להדגיש שגם מי שמושפע מהתרבות, שלא יפול ויוותר על הלימוד בגלל שיש סתירה, ובעזרת ה' הוא יתקדם. אבל צריכים להיות מודעים לסתירה הזאת).
בגמרא הוא גם לא פוגש הנאה מיידית, 'אינסטנט', שמלהיבה את החושים. ההנאה בגמרא באה דרך השקעה ולימוד רציני, שמרימים את הלומד לדבקות בַּאמת, ביושר, בצדק, ובעצם בקב"ה. מי שמתחזק ועם הזמן מצליח לא להיות משועבד לדברים שליליים, יהיה לו הרבה יותר קל לאהוב ולרצות ללמוד גמרא. ועדיין יכולים להיות לו קשיים אחרים, כדלקמן.

בגמרא פוגשים עולם חדש של מושגים, השפה הארמית והצורה של הסוגיה. כמו כל דבר חדש, לוקח זמן עד שמצליחים להבין אותו טוב ולהתקדם. אין מה להתייאש, כי מובטח לכל מי שממשיך לנסות שהוא יתקדם. אני משער שגם אתה יכול לבחון את הרמה שלך בגמרא בשנים קודמות מול הרמה שלך כיום. תחילת הדרך תמיד קשה יותר, אבל ההשקעה שווה ולבסוף שמחים עליה.
גם מבחינת העומק שבלימוד, לוקח זמן עד שלומדים להעמיק. לפעמים אנשים קוראים לזה "עיון" מול "בקיאות". לימוד בקיאות הוא לימוד בסיסי של הסוגיה והדינים שבה. אבל עיקר הלימוד הוא העיון, שבו יורדים לעומק הסוגיה, מבינים מה הנקודה העקרונית שממנה מתפתחת כל הסוגיה. אם יש מחלוקת, מבינים מה שורש המחלוקת, ומה גרם לכל אחד להגיד דעה שונה. כשמגיעים לרמה של לימוד בעיון, מתקשרים בצורה עמוקה לגמרא וגם האהבה וההנאה מהלימוד גדולים.
אפשר להתקדם בדברים האלה גם בישיבה התיכונית. וגם אם להרבה חבר'ה זה קשה ושנוא, מי שזה חשוב לו יכול בצורה אישית להתקדם ולנסות להעמיק בגמרא שלומדים, או ללמוד מסכת אחרת לבד. אפשר גם להתייעץ עם אחד הר"מים איך תוכל להתקדם בלימוד.
מה שבטוח הוא שאחרי שמסיימים בישיבה התיכונית, אז אפשר לקבל קפיצה רצינית בלימוד גמרא ובתורה בכלל – בישיבה. שם האופי של הלימוד מאוד שונה מהרבה בחינות. למשל, אין שום הכרח וכפיה, אין לימוד למבחן. מי שלומד, לומד כי הוא רוצה ללמוד תורה. הלימוד בנוי הרבה על לימוד בחברותות, בשניים (ביחד עם הכוונה ועזרה, כמובן), ואז הלומד 'כובש' בעצמו את הסוגיה, ויש לו הרגשה טובה של סיפוק והתקדמות אישית.

נקודה נוספת היא הבנת הערך של לימוד תורה. ככל שלומדים יותר מהי תורה, מה תפקידה בעולם, מה זה עושה לנו כשאנו לומדים אותה – כל היחס ללימוד משתפר. זה אמנם דבר שלא תמיד קל לעשות אותו בישיבה תיכונית, אבל אפשר לנסות ללמוד בספרים שמדברים על כך (תוכל לשאול את אחד הר"מים, מה ללמוד). בהרבה מספרי האמונה יש חלק שעוסק בלימוד תורה.

בנוסף יש תשובה באתר שלנו בנושא לימוד גמרא, וכדאי לראות אותה, בכתובת: https://www.kipa.co.il/noar/q.asp?id=4 .

בהצלחה רבה בלימוד, ובכלל,
יונתן, חברים מקשיבים