למה יש רע בעולם? ולמה להשמיד את עמלק?

בס"ד

שלום וברכה!

שאלותיך טובות ועמוקות. יש לך חוש מוסרי גבוה, ולכן אתה יודע שלא יתכן שהאמונה סותרת את המוסר הטבעי, רק מרוממת אותו.

את שאלותיך, חוץ מהשאלה האחרונה, אפשר לתמצת בשאלה אחת:
[איך יכול להיות שיש סבל בעולם?]

סבל לחיילים שנחטפים,
סבל לנרצחי השואה,
וזה עוד לא הכל?

לפני התשובה השכלית חשוב שתדע שברגש כולנו אכן זועקים לה': עד מתי דרך רשעים צלחה?

אני אענה לך שמישור שכלי שזה המקום שבו אפשר להעביר מידע וכד' וזה לא במקום התפילה והזעקה לאלוקים שיחבר אותך עם התשובה הזו או אחרת.

[במישור השכלי], צריכים להקדים הקדמה בסיסית שבלעדיה אין על מה לדבר כיון שהיא יסוד ביהדות ויסוד להבין את הענין הזה.

אנחנו צריכים לזכור שאנחנו רואים רק תמונה חלקית. בוא נזכור שהנשמה של האדם לפני בואה לעולם היתה קשורה ממש לריבונו של עולם, בלי מחיצות של גוף, של תאוות.

מבואר בספרים כי כשנשמה יורדת לעולם יש לה צער מאוד גדול מכך: איך אפשר לעזוב את העולם שכולו רוחניות, את הדבקות בה', ולעבור לעולם עם כל כך הרבה קלקולים?

אבל, הירידה לעולם הזה היא ירידה לצורך עליה. כשהנשמה יורדת לעולם הזה, לתוך גוף, ולמרות המחיצות היא מתקשרת אל ריבונו של עולם, בבחירה חופשית - מה שלא היה למעלה, שדוקא בתוך החומר היא מראה שאין דבר מנותק מריבונו של עולם, היא מזדככת ועולה, וכשהיא שבה למקורה היא נמצאת בדרגה הרבה יותר גבוהה מנקודת הפתיחה.

יש אנשים שחיים בעולם הזה מאה שנה, ולא עשו כלום. חבל, אבל ה' לא יעזוב אותם לאנחות - הם יקבלו הזדמנות נוספת וישובו בגוף אחר. ויש כאלה שחיים עשרים שנה, אבל עושים מה שעשר אנשים לא עשו במשך כל שנות חייהם.

כשאנחנו שומעים על חייל שנהרג, לנו זה מאוד קשה, ואנחנו בוכים, ובצדק. אבל אנחנו יודעים שאותו חייל נמצא עכשיו קרוב קרוב לריבונו של עולם, וטוב לו, הוא מאושר ממש. וכך גם רבנים גדולים שנרצחו בשואה, שום זכות שעשו לא הלכה לאיבוד, ומיתתם זיככה אותם עוד יותר. כשחייל נחטף הוא סובל מאוד מאוד, אנחנו מתפללים שאף אחד לא יעבור יותר את מסכת היסורים הזו, אבל אין לנו ספק: בחשבון הכללי הכל לטובה. אם נשאל היום את איוב אם במבט לאחור הוא היה מחזיר את הגלגל אחורה, הוא יאמר: מה פתאום? הרי הכל בסוף היה משתלם!

במשפט אחד, אנחנו רואים רק את העולם הזה - ולכן נראה לנו כאילו מי שעוזב אותו רע לו. אבל אנחנו צריכים לזכור שהעולם הזה הוא רק פסיק קטן, ושמי שעשה טוב בחייו - יהיה לו עוד יותר טוב בעולם הבא, וכך גם מי שמת על קידוש ה', כמו חייל שנהרג בעת מילוי תפקידו, אין לשער את גודל הטוב הצפון לו.

************

ועוד שאלת: [איך יתכן שהתורה מצווה לעשות שואה לעם שלם?]

אתה בראש של אברהם אבינו. כשאמר ה' לאברהם שהוא עומד להשמיד את סדום ועמורה, שאל אברהם: האף תספה צדיק עם רשע?

אברהם אבינו עמד והתחנן לפני ה' לרחם על אנשי סדום למרות שהיתה מלאה חמס. אולם, כל זה בגלל שחשב שאולי יש בתוכה קבוצה מסויימת טובה של צדיקים, שיכולים אולי לתקן לאט לאט את העיר. אבל כשהבין אברהם שאפילו עשרה צדיקים אין, הוא הבין שמקום זה הוא מקום של רוע, שאין לו תקווה. ולכן גם אברהם אבינו עצמו לא ריחם על ארבעת המלכים, ואחרי שלקחו אנשים בשבי הוא היה חייב להילחם בהם.

אנחנו איננו בוחני כליות ולב, אבל כאשר הקב"ה בורא העולם והאדם אומר שיש עם שכולו שחיתות, שכולו רוע - אנחנו בטוחים שה' יודע מה הוא אומר.

ואנחנו יודעים כי חלק מהמוסריות, חלק מהטוב, היא להילחם בכל התוקף ברע. על כך אמרו חז"ל "כל המרחם על אכזרים סופו להתאכזר על רחמנים".

אם ה' היה אומר לנו לפני 65 שנה, שיש להשמיד את כל חברי המפלגה הנאצית, זה היה יכול להישמע מאוד קשה. החוש המוסרי הראשוני היה אומר לנו - את כולם? הרי הם לא עשו כלום?

היום כבר אין עמלק, אבל יש אנשים שממשיכים ללכת בדרכם. ואם בזמן שאול המלך היו ישראל משמידים את עמלק כפי שציוה ה', לא היה רוע עמלקי בעולם, ולא היתה גם שואה.

תאמר: אז אנחנו טוענים שעמלק הוא רע, והנאצים ימ"ש טענו (ויש הרבה שעדיין טוענים) שאנחנו מקור הרוע בעולם. מה כבר ההבדל? כל אחד יכול לבוא ולהחליט מעצמו שהשני הוא רע?

אנחנו לא מחליטים מעצמנו שעמלק הוא רע, אלא בורא העולם הוא שגילה לנו זאת. וכיון שכך - יש לנו אמון בה', אין ברירה אלא לקום ולהשמיד את הרע.

עם ישראל הוא עם סגולה לא במובן שאנחנו יותר חשובים ויש לנו יותר זכויות וכאילו כולם צריכים לעבוד בשבילנו.
[להיפך:] יש לנו תפקיד וכוחות מיוחדים במינם, ואנחנו חייבים להוציאם לפועל בשבילנו ובשביל העולם כולו. יש לנו חובות גדולים לתקן עולם במלכות שדי.

שמור על המוסריות הגבוהה שיש לך!
חיים טובים.