למה חכמים גזרו גזירות?

בס"ד

מהתורה אין איסור על אכילת עוף בחלב. אבל חכמינו ראו מה כוונת אלוקים בתורה - מהי דרכו, מה הוא רוצה מאיתנו והם אמרו לנו.

למה הדבר דומה?

לבעל ואשה. האם הם צריכים כל היום לדבר אחד עם השני לדעת מה הוא רוצה ומה היא רוצה?

כל אחד מבין שכששני בני אדם חיים יחד הם לא צריכים לומר כל היום מה מותר ומה אסור ביחסים בניהם.
יש כמה כללים שנאמרים בינהם בהתחלה, עוד קצת מפעם לפעם במשך החיים. מכללים אלו בני הזוג מבינים היטב את הכיון שהולכים איתו יחד.

כך זה בכל הדברים שחז"ל אמרו לנו. אלוקים אמר "גדי בחלב" ואנחנו מבינים את "הראש שלו" ולא צריכים ללכת כל הזמן על הסף.

אם הולכים איתו על הסף - גם הוא ילך איתנו על הסף ח"ו. ומי מאיתנו רוצה שיחפשו אותו - ובטח ימצאו?

אם אנחנו משתדלים להבין את רוח הדברים הנובעת מתוך הדרך שלו - הדברים הרבה יותר שמחים ומובנים ואין צורך לתת כל כך הרבה הבהרות.
חכמינו אמרו על כך "מוסיף דעת מוסיף מכאוב" וזה נאמר על דברי הנביאים שלא היו צריכים כלל להאמר - רק בגלל שהאנשים באותם דורות לא הבינו או לא רצו להבין מה כלול בתוך דבריו של אלוקים והיו צריכים לשלוח להם נביאים להסביר להם מה מדובר?

אלוקים אמר "גדי בחלב" כדי שאנחנו נבין את עיקר הענין והוא המובא בתשובה שכבר כתבנו.
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=8070

העיקרון של אלוקים נכון גם לגבי בשר של פרה וחלב. והוא נכון גם לגבי עוף, ויש אומרים שאפילו לגבי דגים.
לכן אנו נוהגים לא לאכול דגים עם חלב, אע"פ שאיסורם רחוק מאיסור בשר וחלב.

בהצלחה