שאלה
שלום רב
מנין ההלכה ומה המהות שכהן העולה לדוכן ונושא כפיו פורש את אצבעותיו שנים צמודות .
בתודה
תשובה
בס"ד
כתב הבן איש חי בפרשת תצוה אות יד.
יגביהו ידיהם למעלה מכתפיהם שיהיו ידיהם כנגד ראשם ממש וכמ"ש בשער הכונות, (ועיין תורת חכם דף קנ"ג ע"ב וקנ"ד ע"א בענין זה)
ומגביהין יד הימנית קצת למעלה מהשמאלית, כדי להגביר מדת רחמים על מידת הדין.
ופושטין ידיהם,
וחולקין אצבעותיהם לעשות חמשה אוירים, בין ב' אצבעות לשני אצבעות אויר א', ובין אצבע לגודל, ובין גודל לגודל.
ויהיה תוך כפיהם כנגד הארץ, ואחורי ידיהם כנגד השמים.
וכל שזה כפי מה שכתב מרן ז"ל בשולחנו הטהור. אבל בזוהר הקדוש פרשת נשא דף קמ"ו כתוב "דלא יתחברון אצבען דא בדא, בדין דיתברכון כתרין קדישין כל חד וחד בלחודוהי". וכתב מקדש מלך דזה הפך הש"ע, דכאן קאמר שכל האצבעות יהיו מפורדות זו מזו, וכן כתב אספקלריא המאירה על זוה"ק, ושאלתי להרה"ק החסיד מהר"א מני נר"ו להודיעני מנהג החסידים בבית אל יכב"ץ בירושלים ת"ו, וכתב לי בדבר הזה אין ברירה יש עושים כמ"ש בזוה"ק, ויש עושים כמ"ש מרן ז"ל.
ובדברי רבינו האר"י ז"ל לא נמצא גלוי לדבר זה,
ופה עירנו יע"א נוהגים לעשות חמשה אוירים, ויש קצת נוהגים לעשות כפי זוה"ק, ועוד שאלתיו להודיעני מנהג החסידים בבית אל יכב"ץ אם הכהנים אצבעותיהם זקופים כמו נט"י, והשיב שגם בזה לא יש היכר, יש עושין כך ויש עושין כך".
וסיבת הענין שעושים ה' אוירים בין האצבעות מופיעה בטור אורח חיים סימן קכח
"וחולקין אצבעותיהם ע"פ המדרש "מציץ מן החרכים" ששכינה למעלה מראשיהן ומציץ מבין חרכי אצבעותיהם. ומכוונין לעשות ה' אוירים בין ב' אצבעות לב' אצבעות אויר אחד. בין אצבע לגודל ובין גודל לגודל, לקיים "מציץ מן ה' חרכים".