שאלה
שלום וברכה!
שאלתי היא, מה יחס ההלכה ללימוד תורה ע"י נשים, כאשר לימוד תורה זה כולל גמרא, פוסקים, ראשונים ואחרונים.
האם תופעת המדרשות מהסוג הנ"ל היא תופעה מבורכת?
תודה מראש
תשובה
שלום רב,
שאלתך חובקת עולמות ואשתדל לקצר כראוי ללכלי בו אני משתמש כעת.
מצות תלמוד תורה המקורית לא כללה עיסוק בפרטי הסוגיות התלמודיות אלא בעיקר בידיעת ההלכות ויסודי אמונה.אמנם במשך הדורות, ובעיקר עד למאה האחרונה נשים לא למדו כמעט כלום, אף לא את מה שהיה ראוי שילמדו לכל הדעות.עם השנויים שעברו על החברה המערבית כולה החלו נשים ללמוד את כל המקצועות(כמעט) וממילא נוצר פער בלתי נסבל בין ידיעת האשה במדע לבורותה בתורה.מצב זה הוביל למגמות שונות בהתפתחותן הרוחנית של הבנות, והמדרשות השונות הן חלק ממהלך זה.יש לזכור שמגמת הלמוד כולו הוא להפוך אותנו לאנשים יותר טובים ביראת שמים, חסד, קיום מצוות ועוד.ומכאן תגזר התשובה ביחס ללמוד תורה לבנות.מי שמרגישה שמה שיקדם אותה הוא למוד גמרא בעיון שתעשה זאת, אולם ודאי זו אינה דרך הרבים.רצוי שכל בת תקבע לעצמה לימוד במה שתחוש שיהפוך אותה לדמות שכזו ןלא ללמוד דברים רק כדי שתאמר לעצמה שהיא לומדת כמו בנים.