שאלה
לכבוד הרב,
הרב כתב בתשובתו שלימוד בין בן לבת גם לשמה אסור.
הרב בן ציון עזיאל (זצ"ל) פסק, בעניין ישיבה מעורבת ושיחה בין גברים לנשים בבית הנבחרים שהדבר מותר משום שהם עוסקים בענייני ציבור וממילא אין דעתם מוסחת לדברים אסורים. האם אין להשליך מענייני חולין, שאין הדעת מוסחת לענייני קדושה מקל וחומר?
עוד נכתב, אם אינני טועה בשו"ת שרידי אש, שהיום יש פחות קפידא על שיחה עם האישה כשלא מדובר בשיחה בטילה שהיא מביאה לידי הרהור אך לא שיחה בדברים חשובים, כיון שהיום שיחה עם נשים היא דבר רגיל.
האם אין להשליך את הדברים על לימוד בחברותא?
בתודה,
עודד
תשובה
בס"ד
שלום
קרא את דבריו של הרב עוזיאל ותאמר לי אם הם שייכים בימינו:
"הסברא נותנת לומר דבכל כנסיה רצינית ושיחה מועילה אין בה משום פריצות, וכל יום ויום האנשים נפגשים עם הנשים במשא ומתן מסחרי, ונושאים ונותנים, ובכל זאת אין שום פרץ ושום צוחה. ואפילו היותר פרוצים בעריות, לא יהרהרו באיסור בשעה שעוסקים ברצינות במסחרם". (שו"ת פסקי עזיאל בשאלות הזמן סימן מד).
האם העירבוביה של גברים ונשים בימינו לא הביאה פריצות? קרא את דוחות מנהל בתי הדין הרבניים על מצב שלום הבית בימינו, כשלושים אחוז מתגרשים בעיקר בגלל בעיות של ש"עינו נתן באחרת" או ש"עיניה נתנה באחר". האם המשפט הזה מתאים לימינו: "וכל ישראל האנשים והנשים קדושים הם, ואינם חשודים בפריצת גדר הצניעות והמוסר".
עוד אני רוצה להזכירך מה שהביא הרב עצמו, שבזמן שהיה בית המקדש קיים היו עושים מחיצה בין הגברים לנשים בבית המקדש וקראו לזה "תיקון גדול" וכל זה בגלל בעיות צניעות. והרי בבית המקדש היו באים להתקדש? האם תרצה לומר שיש ב"בית פרטי" שלומדים בו תורה יותר אוירת של קדושה מאשר ב"בית המקדש"?
הטעם שנתן הרב שם לחילוק הוא שנבחרים הם אנשים רצינים ביותר ואין חשש פריצות לעומת מסגרת אחרת שאין ביקורת על אנשיה. גם אני וגם אתה מבינים שדבריו של הרב עוזיאל בענין זה הם בגדר משאלת לב שהרי המקום היותר פרוץ בישראל בדיבורים אסורים הוא בית המחוקקים עד שבעיני הציבור כולו כשרוצים לבטא מקום שיש בו עלבונות וקללות וכניסה של אחד לדברי חברו – אומרים לו: "כאן זה לא כנסת" . ובעניני הפריצות של נבחרי הציבור כבר פסקו בית המשפט כמה וכמה פעמים על חברי כנסת ועל נבחרי ציבור ועוד ועוד ועוד. בקיצור הארכתי במקום שאמרו לקצר כדי ללמדך שהמציאות שדיבר עליה הרב עוזיאל אינה כלל וכלל המציאות של ימינו ולכן אל תביא משם ראיה לדורינו.
ואם תרצה בכל אופן להמשיך ולומר שכשלומדים תורה אין חשש לעירבוביה של גברים ונשים תצטרך להסביר למה בבית הכנסת אסור לשבת יחד בשעת תפילה גברים ונשים הרי באים לקדושה?
אמנם, היו כבר כאלה שאמרו שמותר להתפלל גברים ונשים יחד מהסברות האלה. אתה יודע טוב מאוד מה יצא מהם? רובם הגדול כבר יצאו מגדר עם ישראל בגלל התבוללות ואיבוד כל זהות יהודית. בקיצור – זו לא הדרך!!
אמנם אין לי ח"ו שמץ קל של הרהור על הפסק שכתב הרה"ג עוזיאל זצוק"ל בענין שיתוף נשים בכנסת כי בעניין הזה אם לא היינו מסכימים היה ח"ו עם ישראל כשני עמים ובגלל שיקולים כאלה כבדים התירו דברים הרבה יותר חמורים כ"עדות" לעם הארץ וכל חכמי הדורות חיפשו כל סניף להקל למנוע פילוג העם וכך עשה גם הרה"ג עוזיאל זצוק"ל.
------------
ומה שכתבת בשם הרב שרידי אש שהתיר לאגודת "ישורון" לפעול בצרפת אע"פ שהיתה תנועה מעורבת, דוקא מדבריו יש ראיה גדולה לאסור לימוד משותף וכפי שכתב בעצמו שם: בשו"ת שרידי אש חלק ב סימן ח "ואשיב על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ערעורי החרדים בוודאי יש להם על מה לסמוך, שהרי עפ"י דין תורה צריך להפריש אנשים מנשים כדי שלא יבואו לקלות ראש, כמבואר במס' סוכה נ"א, ע"ב: מאי תיקון גדול וכו' התקינו שיהיו נשים יושבות מבחוץ ואנשים מבפנים ועדיין היו באין לידי קלות ראש התקינו שיהיו נשים יושבות מלמעלה ואנשים מלמטה, ועי' סוכה נ"ב ע"א: "ומה לעתיד לבוא שעוסקין בהספד ואין יצר הרע שולט בהם אמרה תורה אנשים לבד ונשים לבד וכו'".
ועי' באו"ח סי' תקכ"ט סעיף ד': "חייבים בית דין להעמיד שוטרים ברגלים וכו' שלא יתערבו אנשים ונשים בבתיהם בשמחה וכו'".
ומטעם זה נמנעו בכל קהלות קדושות ליסד חברות שיש בהם תערובת אנשים ונשים, כידוע,, מכל מקום, כשנשאלתי ע"ז ממנהלי ישורון הוריתי להם שימשיכו את פעולתם עפ"י הדרך שהתוו להם גדולי אשכנז, שהיו צדיקים גדולים וכל כוונתם היתה לשם שמים להציל את הנוער מסכנת הטמיעה שהתפשטה באשכנז בימיהם,,, ידוע כמה חזק שטף ההתבוללות בארץ צרפת וכמה גדול מספרם של נשואי התערובת במדינה זו. בניגוד לארצות אחרות ששם היהדות הולכת ומתגברת ומתנערת משפלותה, הנה בצרפת הטמיעה הולכת וגדלה. תנאי הסביבה הצרפתית המיוחדת, המצטיינת בקלות דעת ובדלות של עיון רציני מעמיק, רוח החירות והחופש והרדיפה אחרי נוחיות נעימה וזוהר חיצוני מקסים, גורמים להתפשטות מחלת ההתבוללות בארץ זו ורבים הם חלליה בקרב יוצאי רוסיה ופולין ר"ל, ואם לא יתאזרו ויתעודדו לאחוז בדרכי הצלה ולהקים פנת מגן לשרידים יחידים אשר יוכלו אחרי חינוכם ולימודם בקודש להכין דור חדש נאמן לה' ולתורתו; אם יזניחו את המעשה הבדוק והמנוסה של החינוך החרדי לפי שיטת גדולי אשכנז - סופה של יהדות צרפת גויעה וכלי' גמורה ח"ו. עת לעשות לה' וכו'"
בקיצור אתה רואה שהרב שם התיר להם לפעול בנים ובנות יחד מחוסר ברירה וכדבריו שם "אין לנו דיקטטורה צבאית ואין ביכלתנו לנקוט אמצעי כפיה נגד הנוער המתרחק מאתנו. לא נשאר לנו אלא דרך הצלה אחת ויחידה, לחבב את היהדות ולהראות את נועמה ויפיה הרוחניים במסגרת של חברותא יהודית השומרת על עצמאותה הרוחנית באומץ לב ובגאון".
הרי לך שדבר זה הותר רק במקום של התבוללות ורק כשאין שום דרך אחר אלה הדרך הזאת "דרך הצלה אחת ויחידה".
איך אפשר ללמוד מזה להתיר בימינו לימוד משותף של נשים וגברים. האם בימינו אין דרך אחרת? האם זו "דרך הצלה אחת ויחידה"?
מי שדבק באמת לא יכול כלל וכלל להסתמך עליו להתיר בימינו לימוד של נשים וגברים במשותף. ובמיוחד שהוא כתב שאין בכלל כל ההיתר הדחוק לפי דבריו לימוד משותף של גברים ונשים ולא טיולים משותפים ואינם יושבים על ספסל אחד וכו' ובלשונו: "הם לנים בבתים מיוחדים, גברים בבית אחד ובחורות בבית אחר, וגם השיעורים לומדים הבנים לבד והבנות לבד, והמדריכים, שהם יראי שמים ומדקדקים במצוות, מקבלים אחריות שלא יטיילו הבנים והבנות יחד אם לא באופן מאורגן בהשגחת המדריכים"
לסיכום דבריו כתב שכל מה שכתב הוא "משום כיון דלא אפשר "עת לעשות הפרו תורתך". ובוודאי שדבר זה נמסר רק לחז"ל להכריע מתי הוא העת לעשות? ומה מותר להפר? ולא נמסר לכל אדם לעשות מעשה בשביל שהוא יודע כי יש כאן "עת לעשות וכו'".