ליל הסדר

א. יש להכין קודם לחג מי-מלח או מי-לימון לטיבול הכרפס וחרוסת. כמו"כ יש לבדוק חסה מתולעים בערב החג (ועדיפה החסה שכבר מוחזקת ללא תולעים). שכח להכין - יבדוק בלילה; ואם מצא משהו שצריך להסירו - ישטוף במים, או יסיר עם חלק מהחסה לבל ייחשב כ'בורר'.

ב. יש להדליק נרות יו"ט שיספיקו עד הסעודה.

ג. נוהגים לקרא סדר קרבן פסח אחר תפילת מנחה.

ד. בקהילות רבות נוהגים לומר הלל שלם בבית הכנסת בברכה. כיון שאמירת ההלל בסדר נאמרת בלא ברכה, טוב לכוון בברכה הנאמרת בבית הכנסת להוציא גם את הלל שנאמר בהגדה.

ה. בדרך כלל עובר זמן רב מהקידוש ועד לסעודה, וכדי שהקידוש ייחשב להיות במקום סעודה, ראוי לשתות בכוס הראשונה שיעור רביעית. ביותר ראוי להקפיד על כך בשנה שליל הסדר יוצא בשבת, כיון שקידוש בליל שבת הוא לכל הדעות מדאורייתא, ואילו על קידוש של יו"ט נחלקו הדעות.

ו. שתיית הכוסות ואכילת המצה צריכים להעשות בהסיבה. אם בדיעבד לא היסב: לספרדים - חוזר ושותה או אוכל; אשכנזים - נוהגים להקל.

ז. הנוהגים לא לאכול בשר צלי בליל פסח, נזהרים גם בעוף צלי (גריל) ובכבד צלוי.

ח. 4 פעמים כזית מצה שמורה (ס"ה: כ- 120 גר') מתחלקים כך: 2 - אוכלים לאחר שמברכים המוציא ועל אכילת מצה; 1 - לכורך; 1 - באפיקומן. יש מחמירים באפיקומן לאכול 2 כזית - לזכר קרבן פסח והמצה הנאכלת עמו.

ט. יש לאכול את האפיקומן (וי"א: גם לגמור את ההלל) לפני חצות לילה.