לבוש צעקני-מותר?

בס"ד

זו לא שאלה של "חסידות" או משהו כזה. זה ממש איסור הלכתי. אבל יותר מזה, זה עלול להביא אותך למסלול מסוכן. מסלול שבו העיקר נמדד על פי החיצוניות.
את בודאי לא תרצי שיבחנו אותך על פי החיצוניות. את רוצה שיתיחסו אליך על פי מה שאת באמת, על פי השגים שלך, האמיתים!.
על פי המעשים שלך.
על פי ההתנהגות שלך.
על פי המאמץ שאת עושה להיות "בן אדם" הכי אמיתי שיש.

את בודאי לא תרצי לקבוע מי יהיה בעלך על פי החיצוניות. לא תרצי בעל, נבל, מושחת, מכה ואלים. שקרן עצלן מופקר עם חיוך מוחצן ובגדים חדשים מהאופנה האחרונה. את תרצי בעל אמיתי שהוא בן אדם. ואם תתרגלי לשים את דגש על חיצוניות כלפי אחרים – זה יפעל באותו כוח גם עליך.

לא רק בבעל מדובר – כל איש או אשה שתעבדי איתו במשך החיים, את תצפי שהוא יהיה אמיתי, נכון, לא עשוי כולו צבע וחיצוניות שיקרית. אלא משהו אמיתי.

אם את רוצה משהו אמיתי – את צריכה להיות כזאת באמת.

יש נשים שזה מה שמראות לעולם "מיקאפ, צבע זכוכית ופלסטיק" למה?
האם הן מפחדות מהאמת של עצמן?

שדרי לסביבה את האמת שלך, לא מיקאפ, צבע זכוכית ופלסטיק. את צריכה לבנות את החיים שלך על האמת שלך!! לא על הצבע של דיפו.

עוד משהו. מהכיוון השני.
את לא רוצה שבנים יחטאו בגללך. את לא ה"חטא", אבל המפגש בין המראה הצעקני לבין עיניהם של הבנים מביא להם מחשבות של חטא. הרהור עבירה.
את יכולה לומר: שלא יסתכלו.
אבל יד על הלב. כל הלבוש הזה הוא כדי שכן יסתכלו, ויש כאלה שחושבות בעיקר על הבנים. אי אפשר לומר "זו בעיה שלהם" כיון שאנחנו גורמים חלק מהבעיה. חמשה או עשרה אחוז. או חמישים או שבעים אחוז. כך או כך זה יכול להגיע להרבה הרבה אחוזים אם לוקחים בחשבון שכל פעם שאת לובשת לבוש צעקני יכולים לראות אותך ולהרהר עבירה מאה או מאתים אנשים.
חלק מהם יהרהרו הרהורי עבירה.
חלק מהם אולי יבואו לעבירה עצמה.
האם כדאי?

עוד משהו מהכיוון שלך.
אם תטפחי את גופך\מלבושיך ותשימי שם את המוקד. הם עלולים להיות "העיקר" שבך, והעיקר במחשבות המתיחסים אליך. בסוף זה יהיה עלול להכאיב לך כשיתיחסו רק לחיצוני שלך. ועם השנים הכבוד ילך וירד.
טפחי את עצמך האמיתי. ואז יתיחסו אליך. ואז תזכי לכבוד אמיתי עד מאה ועשרים.

בהצלחה