שאלה
בזמן האחרון התחלתי לנסות לשים לב לאותן מילים שאני אומרת כל יום..אם זה בתפילה או בברכות..
וגיליתי שאני אומרת הרבה דברים שיש לי ספק גדול לגביהן....
לדוגמא- בברכת המזון אנו אומרים בסוף- "נער הייתי וגם זקנתי ולא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם..."
- אבל האמת היא שראיתי גם ראיתי צדיקים גדולים שמתחננים לפת לחם...
אז איך אני יכולה להתכוון למשהו שלא נכון ?
ולגבי 13 עיקרי האמונה שנהוג להגיד לאחר התפילה- כשאני אומרת את זה אני מרגישה צבועה עם עצמי כי אני מצהירה דברים על האמונה שלי ואני לא בטוחה שאני באמת מאמינה מבפנים בכל הדברים...אז האם עלי להגיד את זה בכל זאת?
יש כמובן עוד דברים...אבל נורא חשוב לי לדעת שמה שאני אומרת בפה זה גם מה שאני מרגישה ומאמינה...ואני לא כ"כ יודעת מה לעשות כשהמילים מתנגשות ולא מתאימות למחשבה שלי האמיתית...
המון תודה!
ובע"ה שתזכו רק לדברים טובים בעבור העזרה שאתם עוזרים פה לאנשים...
תשובה
בס"ד
על "נער הייתי וגם זקנתי ולא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם..."
אני שואל האם את ראית צדיק נעזב?
האם ראית בפועל או שמעת?
אני לא ראיתי!!
אם ראית - אל תאמרי!
(זה לא אומר שאין - פשוט לא ראיתי. גם קשה לומר על כל אחד "צדיק" למרות שכך קוראים לו החבר'ה).
לגבי יג עיקרים - תאמרי רק את מה שאת מאמינה בו באמת בלב שלם. רק אל תרפי מהנסיון להבין מה חסר לך שבגללו את מרגישה חסרון באמונה?
בנתיים במקום לומר "אני מאמינה וכו'" תאמרי "אני רוצה להאמין כי"
בהצלחה