כמה שאלות בנושאי כשרויות

שלום וברכה.
אנסה להשיב לשאלותיך בעניני כשרות, אך אקדים שאין זו תשובה הלכתית רגילה, תשובה שיש לקבל מתלמיד חכם שהגיע להוראה, וכאן אלה הן רק מחשבות שלי שאציע לפניך כפי הבנתי .

1. אמרת ששמעת שיש רבנים שמקפידים לאכול רק 'רבנות'. אם נכונה השמועה ששמעת, נראה שהטעם לכך הוא שהרבנות היא גוף עם הרבה אנשים, ועם שם ידוע, ועם עיגון בחוק שאסור לזייף את ההכשר שלה, מה שלא תמיד מובטח בכל בד"ץ, ומשום כך יש לפעמים מקום לחשש שמא זייפו הכשר בד"ץ יותר מהחשש שמא זייפו הכשר רבנות. הדבר נכון בעיקר ביחס לבד"צים קטנים ופחות מפורסמים. (אולי גם הם סומכים על כך שלרבנויות יש כיום נהלי כשרות מרכזיים, אך נראה שיש להניח שהבד"צים ג"כ עומדים בכל זה).

אפשר לפטור את הבעיה הזו בכמה דרכים (ואז לאכול גם בד"ץ): אם יש גם הכשר רבנות וגם הכשר בד"ץ, נפטרה הבעיה. וכן אם קנית את הרשימות של המפעלים שהבד"ץ ששמו כתוב על המוצר נותן להם הכשר, ומצאת את המפעל שמייצר את המוצר הזה - הרי שאין חשש של זיוף.

2. שאלת מה ההבדל בין ההשגחות השונות.

יש לדעת, שעיקרי ההלכות של עם ישראל שוים. אמנם, כטבעה של הלכה, יש בה הרבה מחלוקות, יש מחמירים בענין זה, ויש בענין אחר. כך גם בכמה עניני כשרות. אביא כאן רשימה של כמה נושאים מפורסמים, שעל רובם תוכל למצוא כיום הכשר רבנות ללא 'מהדרין', כיוון שהמנהג להקל בהם ע"פ הכרעת גדולי ישראל:
א. ג'לטין. זהו חומר מעצמות של נבלות בהמה טהורה שיש פוסקים רבים וחשובים שהתירוהו. הוא נמצא למיטב ידיעתי בטופי עלית (לא 'מגדים'), ב'מילקי' וב'דניאלה' של שטראוס, בכל סוגי המרשמלו ועוד.
ב. חלב שנחלב בשבת. רבים הפוסקים שהתירו בדיעבד חלב כזה, ומשום כך הוא נמצא בשקיות חלב ובמוצרי חלב שאינם 'מהדרין'.
ג. חלב גויים מארה"ב וכד'. גם כאן רבים התירו, ומשום כך נמצא במוצרים החלביים שבהכשר U.O ארה"ב, וכן במעט ממוצרי החלב של תנובה (שאינם מסומנים כ'מהדרין') ושטראוס, וכן באוכל לתינוקות ובשוקולד חלב שאינם 'מהדרין'.
ד. התר מכירה בשמיטה. גם כאן רבים התירו, ונמצא בהכשר של כמעט כל הרבנויות.
ה. בשר שאינו 'חלק'. הוא מותר לאשכנזים, ונמצא בהכשר כל הרבנויות. כל בשר בקר שכתוב עליו 'כשר' ולא מצוין 'חלק' אינו כשר לפי מנהגי הפסיקה אצל הספרדים.
לא אוכל לפרט כאן את כל הנושאים, וגם לא את כל ההשתלשלות ההלכתית בנושאים שכן ציינתי, אך ניתנת כאן תמונה מסוימת על סוגי ההחמרות.

כמו כן יש לפעמים הבדל במדת ההשגחה בין הכשר מהדרין להכשר רגיל. הדבר קיים בפרט במזנונים ובמסעדות, אך גם במשחטות בחנויות ובמפעלים. במיוחד הדבר קיים במדת ההשגחה על יצור המצות לפסח - כל כמה זמן מנקים את התנורים וכו'.

גם בין הכשרי המהדרין של הגופים השונים שנותנים אותם יש הבדלים, אך הרעיון הכללי של כולם הוא שלא יהיו במוצר 'מהדרין' דברים שנתונים כיום בויכוח בין מורי ההוראה השונים, בניגוד להכשרים הרגילים, שהם ע”פ מנהגי רוב הצבור. וכן שיסתמכו לא על רמת השגחה סבירה אלא על רמת השגחה שסוגרת כמעט כל פינה אפשרית.

3. כאן אציין כמה נושאים ביחס לשאלתך על הבדלי העדות:
בדרך כלל כל ההכשרים טובים לכל העדות. יש יוצא מן הכלל חשוב בתחום זה והוא בשר שאינו חלק, שכשר לאשכנזים בלבד.
ידוע שבפסח יש עדות שאינן אוכלות קטניות, והדברים מצוינים על המוצרים השונים, בין אלה שבהכשר הרבנויות ובין אלה שבהכשר הבד"צים.
יוצא דופן חשוב נוסף בענין זה הוא מצה עשירה - (מצות או עוגיות שנאפו מקמח ו\או יין ו\או סוכר ו\או ביצים ו\או שמן וללא מגע מים) שאף אם נושאים הכשר רבנות או בד"ץ לפסח, האשכנזים לא נהגו לאכלם, ובין ולספרדים יש מתירים.
יש חילוק גם בענין בישולי גויים, שהאשכנזים מקילים בו יותר, אך בדרך כלל - אם לא נודע שהמצב שונה - כשהמוצר כשר הוא כשר גם לספרדים.

4. כשמתארחים אצל מישהו יש לסמוך על כך שהאוכל בביתו כשר (כמובן אם מדובר על אדם שומר מצוות וכו'), וכן יש לוותר על כמה חומרות שאינן מחייבות, שאף אם האדם מחמיר אותן בדרך כלל בביתו, כאן מצטרפים שיקולים אחרים, כגון יוהרה ופגיעה במארח, וקרוב הלבבות שנמנע כתוצאה מזה וכו'.
אך אם מדובר על דבר שמחייב, כגון בשר שאינו חלק לספרדים או קטניות ומצה עשירה לאשכנזים, קל הדבר להסביר בדרכי נעם, ולשמור את ההלכה יחד עם קיום הנעימות והחברתיות הטובה.

ויהי רצון שלא נכשל במאכלים אסורים שמטמטמים את הלב,
ויהיה לבנו טהור ומשמח א-לקים ואנשים
מיכאל, חברים מקשיבים