כישוף בימינו

בס"ד

העולם מופעל על ידי כוחות רוחנים גדולים "כי הוא אמר ויהי הוא ציוה ויעמוד" הכוחות הרוחניים הם מפעילים את הכוחות החומרים.
שליטה על כוחות רוחניים נותנת שליטה על כוחות חומרים וזהו ענין התפילה. רק שבתפילה אנו מתקשרים על יסוד כל הכוחות הרוחניים והולכים לפי רצונו וזהו ההבדל הגדול שבין כשפים לתפילה.
מלכות דארעא כמו מלכות דרקיעא, ולכן נמשיל משל למה הדבר דומה? למלך שיש לו שרים הממונים כל אחד על מגזר שונה במשק. החלטתיהם משנות גורל של הרבה מאוד אנשים.
אם יש מישהו שיכול לשלוט על אחד מהשרים האלה בשוחד או באיומים או בהפעלת כוח אחר עליו, כוח שיותר חזק ממנו הוא מסוגל להפעיל את השר הזה בניגוד לרצון המלך.
משל למשל הוא השימוש באטום להחרבת העולם זהו שימוש בכוח אלוקי שנועד לטובת הבריאה למען הרס בגלל חשבונות ואינטרסים. השליטה בכח הזה היא כמו שליטה בכוחות רוחנים.
אם פעלת לפי רצון ה' - עשית טוב.
בניגוד לרצונו - זהו כשפים.
כשפים שמכחישים כח פמליה של מעלה.

גם בימינו יש כשפים. כל מדען שמשתמש במדע לשימושו הפרטי או תלמיד חכם שמשתמש בכתרה של תורה לכבוד, לשררה או לכסף ואינטרסים, וכן מי ששולט על אנשים אחרים בכוח הזרוע או באיומים והפחדות - כולם עושים את אותו הדבר.

מאליו אתה מבין שיש הרבה דרגות בכשפים וחוזק של שליטה כזה או אחר.

כך הוא הענין בקבלה מעשית. וזאת הסיבה העיקרית שכיום לא מומלץ להשתמש בקבלה מעשית. איננו נקיים מספיק להשתמש בזה רק לרצון ה'. וכבר למדת שאם מעורב בזה משהו אישי וכד' הרי זה דומה לכשפים ח"ו.

מאילו אתה מבין שיש בדברים אלו סכנה עצומה כי אם השר שהשתלטת עליו משתחרר מתחת ידיך - הוא נוקם בך על כך שניצלת אותו בניגוד לדעתו ובמיוחד שזה בניגוד לדעת המלך. סכנה? לא!!

לכן אנחנו לא מזכירים כלל שמות של מלאכים. הזכרה זו היא חלק מהדרך לשלוט עליהם. הזכרת שמותיהם לחינם הריהי משהו מעין כשפים שאסורה.

לכן אנחנו נזהרים להתפלל על הכלל ולא על הפרט כי זהו רצון ה'. על זה נאמר:
"זבח רשעים תועבה" כמו של בלעם שרצה כסף וזהב וכל הפרשה מלמדת שהוא לא רוצה להבין שזה נגד רצון ה'.
ו"תפילת ישרים רצונו" הוא רוצה שנתפלל כי אנחנו מצליחים להביא את העולם לרצונו. רצוננו ורצונו אחד. אחדות.
נפלא.