שאלה
לכבוד הרב שלום!
בימים הקרובים אני מתכנן בע"ה להודיע על עזיבת מקום עבודתי. רוב העובדים שעובדים איתי הן נשים חילוניות. אני רוצה להיפרד מהעובדים, אך יש חשש שנשים ירצו ללחוץ את ידי. אינני יודע מה לעשות מפני שברור לי שאין להתפשר ולהגיע למצב שאלחץ את ידיהן, אך אינני רואה את עצמי יוזם שיחה עם העובדים ומסביר להם על איסור נגיעה בין בנים לבנות, ובכל זאת אני מרגיש צורך להיפרד ולא להיעלם סתם. בנוסף קיימת בעיה שכשאודיע לאחראית שאני עוזב היא בוודאי תאמר לי להיפרד מהעובדים ואני לא אדע מה לענות לה. חשבתי על כמה רעיונות לפתרונות אפשריים: א. להיפרד מהעובדים בכתיבת מכתב ואולי גם בשיחת טלפון למקום העבודה כאשר העובדים נמצאים שם (ולאחראית אסביר את המצב שברצוני להימנע ממגע עם נשים ולכן אני נפרד בדרכים אלו). ב. להודיע להם שאני עוזב כאשר אני כבר לי הדלת וליצור תחושה של פרידה מרחוק, שאינני מעוניין במגע, אך במקרה זה השאלה היא מה לעשות אם מישהי תבוא בכל זאת ללחוץ את ידי או תקרא לי לבוא אליה?
כמו שבטח ניתן להרגיש מדברי אינני מרגיש נוח לספר על איסור נגיעה מול אנשים רבים, במיוחד שאני מתאר לעצמי שזה דבר כמעט בלתי נתפס עבור מי שלא שמע על איסור זה קודם (אני זוכר את תגובתי כששמעתי על איסור זה לראשונה).
מה כבוד הרב ממליץ לי לעשות?
ושאלה נוספת היא במקרה שהמלצתך היא להיפרד פנים אל פנים, האם כדאי לא ללחוץ גם את ידי הגברים כדי לא ליצור תחושת אפליה?
מצטער על אורך השאלה והסיבוך בשאלתי...
תודה רבה וישר כח!
תשובה
ב"ה
עמיחי
ברכת ה' עליך!
יישר כח! למדתי רבות מיראת השמיים שלך ומרצונך להקפיד על ההלכה על כל פרטיה ודקדוקיה.
מה שהצעת לא ללחוץ יד לאף אחד נראה פתרון יפה כמו גם ללכת כל זמן האירוע עם ידיים בכיסים.
אבל, יש גם אלמנטים נוספים בחיים כגון חילול ה'. לכן - השתדל להפרד מהם כמו בן אדם, לא כמו מי שבורח, נמלט וכו'. אם לא תפרד כראוי עלול להגרם נזק גדול יותר מאשר אם תפרד במכתב ותנצל מלחיצת יד כזו או אחרת.
בכלל, אם יש לך בטחון בצדקת הדרך, תוכל לומר בחיוך ובנעימות: "מצטער אבל איננו נוהגים ללחוץ יד" ואם אתה מרגיש שיש מי שתתבייש מתשובה כזו, על פי פסיקת רבני גרמניא תוכל ללחוץ את ידה העיקר לא לביישנה.
לכן, השתדל למצוא את האיזון בין אורח חיים נורמאלי של אדם הנפרד ממקום עבודתו, לבין מי שרוצה להקפיד על ההלכה.
"וחי בהם".
בברכה,
שי