שאלה
בס"ד
כבוד הרב שלום,
אודה לרב אם יוכל להסביר לי את כוונת המושג "ירידת הדורות" (או להפנות אותי למקורות בנושא).
האם הוא ביחס לכלל ישראל בלבד, או שהכוונה היא גם לכל אדם פרטי? האם הכוונה לרמה מבחינה מחשבתית/ הלכתית/ משהו אחר או הכל יחד? מה המשמעות של זה לגבינו- זו רק עובדה הסטורית, ידיעה בלבד, או שיש לזה משמעות מעשית?
בנוסף, שמעתי שאלה שנובעת מהנושא:
אם הגאולה תלויה בהתקדמות והתעלות שלנו- לומר שהדורות באופן טבעי, קבוע, יורדים- זה לא כמו להתיאש מראש?
וגם ללא קשר לגאולה (שבע"ה תגיע, ואם היא בעתה היא לא תלויה ברמתנו) זה לא מביע איזשהו יאוש, הרמת ידיים, מראש?
תודה רבה מראש.
תשובה
ב"ה מוצאי שבת קדש פרשת חוקת תשס"ב
לאסתר שבוע טוב!
תודה על שאלתך המפורטת. מקורו של המושג "ירידת הדורות" הוא בגמרא במסכת שבת דף קי"ב שם אומר רבי יוחנן שאם הראשונים הם כמלאכים אנו בני אדם, ואם הם בני אדם אנו חמורים, אבל לא כחמורו של רבי פנחם בן יאיר שהיה אוכל רק אוכל מעושר.
הרב קוק במאמר הדור המופיע בספר "עקבי הצאן" מסביר שמאמר זה קיים רק לגבי הפרטים, שכיום אין לנו את הגדולים שהיו בדורות הקודמים, אבל בנוגע לכלל חלה התקדמות. האדם הממוצע בדורנו גדול מן האדם הממוצע בדורות הקודמים. ולכן גם הפערים בין הגדולים לאנשים הסובבים אותם הצטמצמו, דבר היוצר בעיה של העדר סמכות מחייבת, ולעיתים אפילו חוצפה כלפי גדולי ישראל.
באגרות ראי"ה אגרת קל"ח מסביר הרב שלדורות האחרונים יש יתרון על הדורות הראשונים, שהרי כל דור מוסיף על קודמיו, והקדושה מצטרפת, ולכן למרות שמבחינת המעשים המידות הנגלים באנשים פרטים, הדורות האחרונים נופלים מן הדורות הראשונים, אבל מבחינת הכלל הקדושה יותר גדולה. לכן בדורות האחרונים אין כמעט התנגדות חזיתית לתורה, כפי שהיה בדורות הראשונים. מה שקיים בדורות האחרונים זה חוסר הבנה וידיעה כיצד התורה מתקשרת לחיים, ולכן יותר קל בדורות אלו להראות לרחוקים את אורה של תורה. זו המשימה המוטלת עלינו, ואנו בעז"ה קרובים לגאולה השלמה במהרה בימינו.
בברכת התורה
בניהו ברונר
צפת