יציאה לחו

ב"ה

אוריאל

ברכה ואור!

שאלה זו הינה שאלה משמעותי וקשה ואשתדל לענות עליה בפירוט אך בקיצור:
1. הרמב"ם פסק שיציאה מותרת לארבע מטרות והן ללמוד תורה, לישא אישה או לדבר נחוץ מאוד.
2. אם יש מטרות לימודיות שלא ניתן להגיע אליהם בארץ, מותר ליסוע לחו"ל. כגון השתלמות עיסקית יחודית מחד, וק"ו כשרוצה לשמש רב או אישיות תורנית. ולדעתי כך גם ביחס למסע לפולין, וכו'.
2. על יסוד זה הפוסקים התירו מצבים נוספים: עיין בשו"ת צי"א חלק י' סי' מב' שהתיר לצאת לצורך שליחות חינוכית ללמד תורה. כמו כן, מותר ליסוע במסגרת הפעילות בעסק בו אדם עובד אם זה דרך העבודה כגון בחברות היי - טק וכו'. או לצורך ייבוא וכן הלאה.
3. מובן שמותר ליסוע לצורך קבלת שירות רפואי בחו"ל אם הוא טוב יותר. יש מחלוקת ביחס לנסיעה כדי להשטתח על קברי צדיקים. (עיין יחוה דעת לרב עובדיה יוסף ח"ה סי' נז)

אני ממליץ לעיין במאמרו של הרב חיים סבתו בתחומין ח"ט משם משמע שהשתנה המצב בימנו ומותר לצאת לחו"ל לכל מטרה כל עוד ברור שהנסיעה היא זמנית והיא על מנת לחזור.
ובתחומין חלק כ' עיין במאמרו של הרב דייכובסקי שם הביא מי שהתיר לצאת לחו"ל כדי לחזות בנפלאות הבריאה.

ובין אם מותר לכל מטרה, ובין אם רק למטרות יחודיות, ולואי ונזכה להעמיק באהבת הארץ.

בברכה,

שי