שאלה
האם מותר לצאת לחוץ לארץ?
תשובה
בשלשה מקומות הזהירה תורה שלא לשוב למצרים (רמב"ם, מלכים ה,ז), אבל האבות, למרות שקיימו את כל התורה, בכל זאת ירדו למצרים. אפשר שהאיסור חל רק מיציאת מצרים של בני ישראל ואילך, ואולי רק מאז מתחיל איסור היציאה לחו"ל בכלל. יצחק נתייחד משאר האבות, שלו נאמר "אל תרד מצרימה, שכון בארץ אשר אומר אליך" - לא למצרים, ולא לאף ארץ אחרת. יצחק הוא כעולה תמימה, שאין להוציאה מחוץ לעזרה, וארץ ישראל הרי היא כעזרה של המקדש, ולכן לא היה רשאי לצאת לחו"ל.
לגבינו הלקח הוא כדלהלן:
א. אסור לצאת מארץ ישראל לחוצה לארץ לעולם (רמב"ם, מלכים ה ט). אין איפוא היתר פשוט לצאת לחו"ל לנופש ולטיול.
ב. יציאה מותרת - ורק אם היא על מנת לחזור ארצה - לצורך לימוד תורה, נשיאת אשה, הצלה מהגויים וסחורה.
ג. מותר לעלות לקברות צדיקים במצרים או בארצות אחרות, ובלבד שיחזור מיד ארצה.
ד. אסור לצאת לפולין ולמקומות בהם היתה השואה לשם לימוד הסטוריה גרידא. אולם מותר לצאת לשם אם הכוונה היא ללמוד וללמד, להזהיר ולפרסם את מעשי העוולה שנעשו שם, ולדעת ולהאמין כי ארץ ישראל - "עיני ה' אלקיך בה".
לסיכום: פיתוי היציאה לחו"ל הוא כנראה גדול. ראוי שאדם לא יחליט על כך בעצמו, אלא ישאל חכם ויעשה ככל אשר יורוהו.