יום טוב שחל בצאת השבת

א.ברוב המקרים יש להכין שתי מערכות של פמוטים עוד קודם לשבת (ביום שישי), כיון שהכנת הנרות ליום-טוב כרוכה בהדבקתם, דבר האסור אפילו ביו"ט.

ב.יש להדליק קודם לשבת נר גדול ("נר נשמה") כדי שממנו אפשר יהיה להדליק את האש שתהיה נחוצה בחג - להדלקת הנרות של יו"ט, נרות הנשמה ולבישול.

ג.בחג השבועות רבים מאיתנו ערים כל הלילה, וכהכנה לכך יישנו בשבת. על הכנה זו מותר לחשוב, אבל אסור לאמור בפה "אישן כדי שיהיה לי כח להיות ער בלילה", שהרי אסור להכין משבת אפילו לצורך יו"ט.

ד.כדאי להקדים את הסעודה השלישית בשבת, כדי לאפשר אכילת סעודת ליל החג בתאבון. ושוב: על סיבה זו מותר לחשוב, אבל לא לאומרה בפה.

ה.אם הכנה משבת לחג באמירה בלבד נאסרה, בוודאי שאסור לעשות כל הכנה מעשית לחג, כגון: הוצאת אוכל מהמקפיא כדי שיפשיר עד לחג, שטיפת כלים וכדו'.

ו.בברכות התורה שמברכים בבוקרו של שבת שחג השבועות מיד לאחריה כדאי לכוון שיועילו לנו עד עמוד השחר של יום א', ואז נוכל ללא עוררין לברך שוב ברכות התורה בבוקרו של חג השבועות, גם אם נשארנו ערים כל הלילה.

ז.ההבדלה בין קודש (שבת) לקודש (החג) נעשית גם בתפילה, בה אנו מוסיפים "ותודיענו", וגם בצמוד לקידוש, בו נאמר 5 ברכות. השלישית שבהן היא ברכת מאורי האש (ומסתכלים על הנרות שהודלקו לכבוד יו"ט), ואחריה ברכת המבדיל בין קודש לקודש.

ח.אשה מדליקה את נרות יו"ט לפני הקידוש ויכולה היא לעשות זאת רק אם הבדילה כבר בתפילה, או אמרה "ברוך המבדיל בין קודש לקודש". הדלקת הנרות נעשית ע"י העברת אש מנר הנשמה שהכנו. יש להזהר לא לכבות את הגפרור שבאמצעותו הועברה האש.