שאל את הרב

יום העצמאות

חדשות כיפה הרב בניהו ברונר 09/04/02 14:57 כז בניסן התשסב

שאלה

בס"ד

שלום, כבוד הרב,

יוצא לי לטוס לחו"ל לעיתים כדי לבקר את קרובי שלא זכו עדיין לעלות ארצה כמוני.

ושם מתגלה בורותי בתוקפה כי מתברר שאני לא מסוגל לענות על שאלות בסיסיות ביותר.

שאלו אותי כמה פעמים על הסימוכין לדחיית כלל דיני תקופת העומר כגון גילוח ושמיעת מוסיקה לכבוד יום העצמאות. כמו כן, מי אלה שתקנו לעשותו יום טוב ולמה לא התקבלה פסיקתם בקרב כל ישראל. בנוסף, האם יש הלכות מסודרות בנידון או שיש חילוקי דעות בפרטי הלכות גם בקרב הציבור החוגג את יום העצמאות. ולסיום, האם יסוד המנגל בהררי קודש ??

תודה רבה מראש על ההבהרות.

תשובה

ב"ה כ"ט ניסן תשס"ב

לדניאל שלום!

ישר כח על רצונך לברר בצורה יסודית את נושא יום העצמאות מבחינה הלכתית, באמת רבים אינם יודעים את המקורות ההלכתיים של יום העצמאות, ולכן לעיתים אפילו אנשים שומרי מצוות החוגגים את יום העצמאות אינם חוגגים מתוך תפיסה אמונית-דתית.

ענין דחית האבלות של ספירת העומר ביום העצמאות הוא פשוט וברור ראשית בגלל העובדה שאבילות זו נקבעה עקב נפילת מרד בר כוכבא, לפי אגרת רב שרירא גאון תלמידי בר כוכבא מתו בשמד והכוונה להרג, והם מתו בין גבת לאנטפטרס מקומות בהם פעל צבאו של בר כוכבא. מרד בר כוכבא היה הנסיון האחרון לחידוש העצמאות היהודית על ארץ ישראל עד לתקופתנו שזכינו בחסדי ה' לכך, ולכן יש להקל במנהגי האבלות.
מצאנו תקדימים לקולות בימי הספירה, בספר מועד לכל חי של הרב חיים פלאג'י שכתב שבעירו יש משפחות שנעשה להם נס ביום ח' באייר ויש משפחות שנעשה להם נס ביום י"א באייר וקבעו להם ימים אלו פורים ומסתפרים בהם.
וכן התירו לבעלי ברית להסתפר לכבוד המילה כך מובא בפרי חדש בשם הבית יוסף בסימן תקנ"ט, קל וחומר כשמדובר על נס שאירע לכלל ישראל.

הרבנות הראשית לישראל תקנה את יום העמצאות כיום חג, לגבי הסמכות לקבוע יום טוב, עיין במאמרים רבים בספר הלכות יום העצמאות בעריכת פרופ. רקובר עמ' כ"ח-קכ"ד.
הנושא של התקבלות הפסיקה בקרב כל ישראל הוא מורכב למדי בדורנו לגבי כל הנושאים ההלכתיים ומכללם נושא זה.
כל מי שהוא בעל ראיה אמונית ולמד מעט את דברי ימי ישראל יודע שהקמת המדינה וקיבוץ הגלויות שבא בעקבותיה עולה על חנוכה ופורים יחדיו, והחג היחיד שיש לו דמיון ליום העצמאות הוא חג הפסח.
קיימים הבדלים במנהגי התפלות ביום העצמאות וכל אחד ינהג במנהגו ובלבד שיכוון לשם שמים.
במנגל הוא מנהג עממי שלא תוקן על ידי חכמים, יש שרצו על דרך הבדיחות להשוותו לקרבן הפסח שהיה צלי אש,אבל זו הלצה בעלמא.

בברכת גאולה שלמה

בניהו ברונר

צפת

כתבות נוספות