שאלה
בן ארץ ישראל שאמר "ותן טל ומטר" בימים שבין שמחת תורה לז' במרחשון האם צריך לחזור, וכן בן חו"ל בחוצה לארץ ששאל מטר לפני שישים לתקופה האם צריך לחזור?
תשובה
לפי הדין המתפלל בקיץ וטעה ושאל מטר, חייב לחזור וכדברי מרן (שו"ע קי"ז ס"ג) "אם שאל מטר בימות החמה - מחזירין אותו". ואפלו בחורף אם לא שאל מטר מחזירים אותו "אם לא שאל מטר בימות הגשמים - מחזירין אותו" (שם ס"ד), וזאת שלא כמו הזכרת גשמים שאם לא אמר "משיב הרוח ומוריד הגשם" אין מחזירין אותו (שו"ע ק"ד ס"ג) ובלבד שהזכיר טל.
ואולם משמע מהמשנה (תענית י") שמלכתחילה היו צריכים לשאול גשמים כבר משמחת תורה אבל "רבן גמליאל אומר בשבעה בו, ט"ו יום אחר החג כדי שיגיע אחרון שבישראל לנהר פרת", דהיינו משום תקנת עולי רגלים דחו את שאלת הגשמים לז' במרחשון (ודלא כמו הגולה ששם כדברי רש"י "ובגולה אין שואלין עד ששים בתקופה לפי שהוא מקום נמוך ואין צריכים מטר כל כך").
ומעתה, שאלת גשמים בימים שבין שמחת תורה לז' במרחשון תהא כמו הדין שכתב מרן בסימן קי"ז: "ומיהו אם בארץ אחת כולה הצרכים מטר בימות החמה טעה בה יחיד ושאל מטר בברכת השנים (אם רוצה) חוזר ומתפלל בתורת נדבה בלא שאלה בברכת השנים".
ולכאורה גם בארץ ישראל במקרה שלנו אם שאל בין שמחת תורה לז' במרחשון, יחזור בתורת נדבה. אך עיין בפוסקים ובמפרשי השו"ע שיש חילוק בין עד ז' במרחשון בארץ ישראל לבין עד ששים לתקופה בחוצה לארץ (וראה משנב"ר קי"ז סי"ג ובבה"ל שציין שם).
ולפיכך, אם טעה ואמר "ברך עלינו" בין שמחת תורה לז' במרחשון ונזכר בסוף התפילה, מהדין אינו חיב לחזור אבל טוב יעשה אם יחזור ויתפלל תפלת נדבה ואינו צריך לחדש בה דבר.
ואם השליח צבור תלמיד חכם, יכול לבקשו שיכוין להוציאו ידי חובה וישמע החזרה מתחילתה ועד סופה ויכוין לצאת ידי חובה ובזו תקנתו.
לסכום:
א. השואל גשמים בימות החמה - מחזירין אותו.
ב. המתפלל בימות הגשמים ולא שאל מטר - חוזר (ויש דרגות היכן נזכר וראה באורך בפסקי הרב בסידורו).
ג. בן חו"ל בחוצה לארץ ששאל גשמים לפני ששים לתקופה - יתפלל שוב תפלת נדבה.
ד. בן ארץ ישראל ששאל גשמים ואמר "ותן טל ומטר" בתפלות שבין שמחת תורה לז' במרחשון - אינו חייב להתפלל תפלת נדבה אולם טוב שיתפלל תפלת נדבה ואינו צריך לחדש בה דבר.
ה. אם הש"ץ ת"ח יבקש שיכוין להוציאו יד"ח והוא יתכוין לצאת יד"ח התפילה.