טלטול בתוך בנין במקום שאין עירוב

בס"ד

אין צורך בעירוב מהסוג של עמודים וחוט אלא ב"עירוב חצרות" דהיינו שכל בעלי הבתים או השוכרים יהיו שותפים בארוחה כדרך שעושים בערב פסח עם מצות על ידי רב העיר לכל העיר.

אם לא עשו, אני מצרף לך את נוסח ה"עירוב חצרות" שיכול להעשות גם על ידי הדיירים עצמם. וכדאי שהעירוב יעשה על ידי חכם המכיר את ההלכות אם כי אינו מעכב.

סדר העירוב כדלקמן:

עושה העירוב יקח מכל הדיירים בבנין פרוסת לחם ועדיף שיהיו מצות שיועיל גם לפסח.
אפשר לתתבמתנה חצי קילו מצות לכל בני הבנין על ידי אדם אחר ויאמר לו: "זכה בעירוב זה לכל דיירי הבנין הדרים פה עמנו ושיבואו לדור שיסמכו לטלטל על ידו מרשות לרשות בשבת וביום טוב".

יגביה הזוכה את המצות טפח,

אחר כך יקח עושה העירוב את המצות ויברך: ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם. אשר קדשנו במצותיו וצונו על מצות עירוב:

ויאמר אחר כך: "בדין עירובא. יהא שרי לנא לאפוקי ולעיולי ולטלטולי מבית לבית ומבית לחצר ומחצר לבית ומבית לבור ומבור לבית ומגג לגג ומעליה לתחתית ומתחתית לעליה ומזוית לזוית ומרשות לרשות כל מאי דצריך לן בכל שבתות השנה וימים טובים. לנו ולכל המסתופפים עמנו מכאן ולהבא מפסח זה עד פסח של השנה הבאה שׂתבוא עלינו לשלום בעזרת האל יתברך שמו לעד".

מנהג ארץ ישראל להניח את מצות העירוב בבית הכנסת, במקום בולט. ויש שעושים קופסה נאה ועליה כותבים: "עירוב חצרות", ובתוכה מניחים את המצות.

כיום עושים עירובי חצרות במצות כשרות ומהודרות. ועושים זאת בדרך כלל בערב פסח. ויש שנהגו לעשות בשבת חול המועד. ויעשו את העירוב אחרי מנחה, לפני השקיעה ולפני כניסת שבת או חג. ואם אין שהות לכך, יעשו עירובי חצרות לפני מנחה.


אם גרים גם נכרים בבנין זה - צריך לשכור מהם על ידי שנותן לו פרוטה או יותר ואומר לו "השכר לי רשותך במעות אלו" ולא צריך לומר לו שזה לצורך עירוב. ואם רוצה - יאמר.

יכול לשכור מאשתו או ממשרתו או מראש העיר או מפקד המשטרה המקומית וכד' שהוא רשאי להכנס לכל בית בכל עת ורשותו תועיל לעירוב זה.

לבקש מהם רשות - לא מועיל לענין זה. רק לשכור.


עיין קיצור שולחן ערוך סימן צד עוד הלכות בענין זה.
בהצלחה