שאלה
שלום כבוד הרב
אני נשוי לאישה לא דתיה מזה כחודשיים .
אשתי מכבדת את בקשתי ושומרת על טהרת המשפחה
לאחרונה אשתי תיארה באוזני את תחושותיה הקשות עם ההליכה למקווה .
התחושה קשה עם עצם הבדיקה של הבלנית וכמו כן עם המקום עצמו , ריח הכלור וכל המקום שנראה לה מיושן דוחה ומגעיל וזאת על אף למקווה חדש יחסית עם תאים נפרדים ( בעיר מודיעין ) וביקשה ממני שארפה ממנה בענין .
מאחר הסברתי לה כמה חשוב לי הענין היא תמשיך ללכת לשמחתי אך לי נשארה ההרגשה שהיא עושה דבר שקשה לה מאד .
ולשאלתי : מה עושים ? אני ממש מודאג מכך , איך משפרים לה את ההרגשה , לי ידוע שזה יכול לפגוע בהרמוניה שביננו ובאהבה שלנו .
אנא עזור לי
בתודה מראש
יוסי
תשובה
ב"ה
שלומות
א. אני מבין את ההרגשה של אשתך. קשהלהתחבר לדבר אם אתה לא חי אותו ולא מבין את הערך הפנימי שלו.
אני מבין את הקושי הגדול אבל חושב שיש לנקוט בשתי פעולות חשובות:
1. אם היה אפשר ראוי לבקש מאשתך להפגש למפגש לימודי מסביב לרעיון הפנימי שבא לידי ביטוי בטבילת המקוה. הלימוד המשותף יוביל להבנת הערך. חשוב לבחור מי שמתאים ללמד כדי שלא יצא מכך קלקול גדול.
2. יש מקוואות שלא מתאימות לתיאור אותו תיארת. ואולי חשוב לדבר עם הבלנית לפני כן (כוונתי שאתה תדבר) כדי שלא תחמיר על אשתך יתר על מידה ותתן לה תחושה טובה יותר. אינני בקיא במקוואות אבל אני בטוח שיש מקוואות שמתאימות לעניין.
3. בשעת הדחק, יש לשקול טבילה בים, זה לא רצוי, זה לא כדאי, אבל זה עדיף מכלום.
פרטים נוספים המאפיינים את עולמה הרוחני של אשתך, יסייעו לעצה טובה יותר.
בברכה,
שי