שאל את הרב

חתונה עם חילוני

חדשות כיפה הרב שי פירון 27/02/02 11:13 טו באדר התשסב

שאלה

לפני כשנתיים הכרתי בחור דתי לשעבר, חילוני.

בתחילה ההכרות הייתה שטחית כל כך, כך שלא נמנעתי מהקשר בגלל שהוא חלוני, בגלל שלקשר לא היו כוונות ומטרות.

בסופו של דבר, כפי שניתן להבין, הקשר התפתח, התפתחה אהבה- אהבתי אותו מאוד מאוד והוא אהב אותי. נהגנו על פי ההלכה, (לא היה ייחוד, לא עברנו על איסור נגיעה,וכו' ב"ה) על אף שהוא חילוני, מכיוון שהוא אהב אותי וכיבד אותי והייתי חשובה לו.

התחלנו לדבר על חתונה- לא במובן מעשי, אלא בתאוריה, בעתיד... נרתעתי...

רק אז הבנתי כמה זה לא אפשרי להקים בית בו האב חילוני והאם דתיה. הוא תמיד היה אומר לי שיש לו את הבסיס הדתי, הרי הוא ממשפחה דתית, ושהפסיכולוגית שלו (בצבא) אמרה לו וגם הוא חושב כך, שאם הוא יחיה עם מישהי דתיה- קיים סיכוי גדול שזה ישפיע עליו, ובכל מקרה, אם יתחתן עם דתיה, ינהג בכמה דברים על פי ההלכה...

אני אמרתי שאני לא רוצה לסמוך על העתיד,ובנוסף גם יש הרבה מעבר ללנהוג על פי ההלכה על פני השטח, יש גם חינוך ואוויה וערכים וכו'...

וניתקנו את הקשר...

היום, כמעט שנה אחרי, עדיין קיימים בי לבטים:

אני אמורה להתחתן עם מישהו מאהבה, לא?

ואותו אני אוהבת

עדיין.

ובאמת, שאם העניין של הדת לא היה קיים, או לא היה מפריע לי, הייתי כבר מאורסת, זה בטוח...

אנחנו עדיין מדברים לעתים... ובכל שיחה עולה העניין הזה.שהוא עניין הדדי- מבחינתו- אם לא הייתי עוצרת את זה- גם מבחינתו היינו מתחתנים!

אני עוד צעירה, רק בת 19, אין לי סיבה להלחץ, ואם החתונה איתו תהיה התפשרות, אני עוד לא צריכה להתפשר עדיין (ובע"ה, אף פעם לא!!!) אבל אולי בכל זאת לא התפשרות, כי האהבה גדולה, מאוד.

מקווה שתוכל לענות לי.

תודה מראש, הרב.

תשובה

ב"ה

נעה,

ברכת ה' עלייך

שאלתך זוקקת התייחסות מכמה כיוונים שונים.

ראשית, לעצם מקומה של האהבה בבחירת בן הזוג. אין ספק שהעובדה שאנו חשופים לתרבות המערבית, מושגי האהבה ובעיקר --- הרומנטיות הזולה שמביאה לידי ביטוי התפשטות של הרגשות ודיכוי כל הכוחות האחרים, המלבה את היצרים בעזרת מבטים כמהים לקשר, אינם אהבה עליה תורתנו מדברת. לא, איננו מזלזלים ברומנטיקה, זה יפה, זה נעים. לאהוב ולהיות נאהב. לחזר ולהיות מחוזר. לרצות, לחפוץ. כל אלה לא זרים לנוץ השאלה היא מה מוביל את האדם בשלב החיפוש. האם רגשותיו או שמא "חבילה" של צרכים שההתעוררות הרגשית היא חלק מהותי ממנה. כבר בימים בהם בחתונה לא היה ביטוי למפגש בין איש לאישה אלא הורים החליטו על נישואי בן ובת, קבעה ההלכה שאסור לאדם שיקדש את אשתו עד שיראנה. מדוע? שמא תתגנה עליו! יש צורך בסמפטיה, יש צורך בתשתית רגשית.. אבל אהבה אמיתי היא רק כשיש בית, כשיש בנין שלם. על יצחק נאמר: "ויביאה יצחק האוהלה שרה אמו, ויקח את רבקה ותהי לו לאשה" ורק אח"כ נאמר: "ויאהבה". אהבה היא דבר גדול! אהבה היא ביטוי לשלמות כידוע, "אהבה" ו"אחד" שוים בגימטריה! זה לא פשוט להגיע לשלמות רגשית אבל שלמות כזו דורשת בירור שכלי, הכרה עמוקה והבנת התשתית הפנימית ליצירת קשר. בית הוא מקום בו מתפתחת אהבה שלמה.
לכן, אסור לה לאהבה אותה את חשה היום להתפשט על החיים ולכוון את דרכך! אינני מזלזל במה שאת מרגישה. להיפך! אני חש בך שהמניע שלך טהור ואמיתי. אני רוצה לשבח אותך על צורת הקשר שהיתה בינך לבין אותו בחור. אין לי ספק שמה שהקפדת כל כך על שמירת ההלכה מעיד עד כמה את רצינית, וערכית.

ומכן, לענין השני שבשאלתך:
קשר עם בן זוג חילוני הוא לא ענין פשוט. אין כאן שאלה של הסכמה על ההלכה הזו או על הלכה אחרת. יש כאן דיון על נשמת הבית על דברים שהם הרבה מעבר לשאלה הלכתית כזו או אחרת. תארי לעצמך שאדם לא יחלל שבת, יעמוד כל השבת עם ידיים בכיסים ולא יזוז ממקומו. האם נאמר שהוא שומר שבת? מה פתאום! הוא לא היה בשבת אפילו רגע אחד! כי שבת זה החיבור שבין מה שאין לעשות לבין התודעה החיובית, ה"זכור", הנפש שחשה את היום ומשמעותו. אי אפשר להבין את ערך השבת מבלי להתחבר אל תוכנה.
כך, ועוד פי כמה וכמה, בנוגע להקמת בית. ניתן להגיע להסדרים רבים אבל כל אלה יהפכו את ביתכם לבית דתי, היינו בית שיש בו הקפדה על כלל ההלכה אבל לא תהיו בית מאמין. בעיני בית מאמין הוא השאיפה הגדולה אליה עלייך לקוות ולייחל.

לכן, טוב עשית במה שנפרדת מאותו בחור.
נסי להשתחרר מהקשר ולבנות לך קשר עמוק, חדש וטהור.
ואם הבחור יעבור תהליך א מ ו נ י משמעותי, אזי יש ל ש ק ו ל אם לחדש את הקשר.


בברכה,

שי

כתבות נוספות