שאל את הרב

חינוך ציוני - חינוך מעורב?

חדשות כיפה הרב שמואל אליהו 01/05/02 01:44 יט באייר התשסב

שאלה

קראנו את תשובתך לשאלה האם מותר להדריך עם בן במשותף, ותשובתך עוררה בנו תמיהה רבה!

אנחנו באות מחינוך מעורב, בו לומדים, וחיים עם בנים.

עד עכשיו לא נתקלנו בבעיות מהסוג שאתה מציג כאן.

אנחנו בתנועת הנוער של בני עקיבא, שהיא תנועה מעורבת, והפעולות לא נפרדות! כמו כן אנחנו גם מדריכות עם בנים ולא רואות בכך שום בעיה הלכתית, שכן כולנו דתיים ובאים מחינוך ציוני דתי. נודה לך אם תוכל לענות לנו תשובה גם בקשר לחברה כמו שלנו, מעורבת,

תודה.

עידית ושלומית

תשובה

בס"ד

שלום רב

קראתי את שאלתכן כמה וכמה פעמים וניסיתי להבין את הקשר בין שני הנושאים הכרוכים בה, לדעתי, שלא בצדק.
א - אנחנו "באים מחינוך ציוני דתי".
ב- אנחנו "לא רואות בחינוך מעורב שום בעיה הלכתית".

אפשר למצוא איזה קשר בין "חינוך ציוני" ל"חינוך מעורב" על ידי איזה סברה שהציונות היא תנועה מעשית. ועל מנת ל"עשות" ולא להסתפק בדיבורים בלבד חייבים להפגש עם המציאות. והמציאות היא מעורבת. זה נכון במידה מאוד מצומצמת,
החיים מזמנים לגברים פגישה עם נשים בנישואים, בעבודה וכד. אבל התורה שהיא "תורת חיים" אומרת לגברים להזהר מלהרבות שיחה עם נשים. כי זה גורם הרבה מאוד רעה.
הבנים יודעים היטב על מה המשנה מדברת. אולי לבנות צעירות קשה להבין מה מתרחש בראשם ובליבם של הבנים שבדרך כלל מסתירים את רגשותיהם. אבל המפגש הזה לא עושה לגברים שום דבר טוב.
גם נשים נפגעות מאוד מאוד מ"הרעות" של "החברה המעורבת". הפגיעה שלהן גם בחברה החילונית וגם בחברה הדתית היא "כואבת מאוד". מי שנפגש עימו בחיי היום יום שלו - כמוני, יודע שזה כאב שזועק מסוף העולם ועד סופו.
הפגיעה שלהן היא בדרך כלל בגיל יותר מאוחר כשהן כבר לא כל כך צעירות ומחוזרות ואז הן חיות שנים על שנים בחרדה שמה הבעל הנחמד שלהם יתן עיניו בצעירה אחרת. כפי שמקובל בחברה המתירנית שלנו.

אפשר להמציא אידואולוגיה שלמה על החשיבות של ה"חברה המעורבת".
בדיבורים הכל כל כך יפה.
אבל במציאות יש מושג שחייבים להכיר בקיימו והוא נקרא "יצר הרע".
מי שלא מכיר בו וחושב שהוא מתקדם ונאור, והמושגים הגלותיים הללו לא שייכים אליו - הוא משקר את עצמו.

כל האידיאולוגיות שבנו "השקפת עולם" ועל פיה "דרך חיים" בהתעלם מה"יצר הרע" - נכשלו כשלון חרוץ.
החל מ"המקלחת המשותפת" משם ל"ריקודים מעורבים" ול"לבוש חושפני" וכלה ב"חינוך המעורב", כולם כאחת לא הצליחו לממש את עצמם.

המצב שבו בחברה החילונית רוב הבנות עברו "חויות מיניות" כבר בגילאי העשרה המוקדמים היא תעודת כשלון לאידיאולוגיה הזאת.

גם ה"חינוך הדתי" דגל פעם בחינוך מעורב כחיקוי לדרך החינוך החילונית.
"גם אנחנו מתקדמים!!" - צעקו הדתיים.
"אנחנו ציונים!!" - הם צעקו בקול ניחר.
"תאהבו אותנו"
"קבלו אותנו כחלק מכם"

אבל לכל האידיאולוגים של הדרך הזאת היה קשה מאוד. כיון שהתורה אומרת בצורה ברורה מאוד שחינוך מעורב אסור על פי ההלכה. נקודה.
מה עשו?
חיפשו בנרות איזה רב שאפשר להוציא מדבריו איזה היתר מפוקפק ותלו בו את דבריהם.
שני רבנים גדולים מהדור שעבר "התירו" משהו מעורב וה"דתיים" האלו תלו בהם את ההיתר המפוקפק לחינוך מעורב.
המזל הגדול הוא שלפני כמה מאות שנים הומצא הדפוס ובדורנו הומצא גם המחשב ואפשר להגיע לכל תשובה במקום ולראות מה כתוב בה. כשקוראים את התשובה של הרבנים במקור רואים שאין ללמוד משם שום היתר על מצבינו.

הרב "שרידי אש" דיבר על מציאות של חינוך מעורב על מנת למנוע התבוללות. בדבריו הוא מונה את כל החסרונות של חינוך מעורב, ומסביר כי במצב המיוחד של החינוך באירופה של אחרי המלחמה יש הכרח להתיר את תנועת "ישורון" שהיא תנועה מעורבת כי התנועה הזו עוצרת בפועל את ההתבוללות.
מי שלוקח את דבריו של הרב וינברג ולומד משם על מציאות ימינו - חוטא לאמת בצורה הרעה ביותר.
אחרי מאה ועשרים הוא יצטרך לעמוד מולו בעולם האמת עם פנים מבוישות ולבקש ממנו סליחה ברבים שסילף את דבריו והביאם למציאות אחרת לגמרי שבה יש אין התבוללות ויש חינוך נפרד מעולה. ספק רב אם הרב "שרידי אש" יסלח לו.

הרב השני שעליו תלו הדתיים המודרנים את דבריהם הוא "הרה"ג בן ציון עוזיאל זצוק"ל" שדיבר על כך שאין רע בעובדה שגברים ונשים משרתים ביחד בכנסת ישראל. אין בזה חשש פריצות כיון שמדובר באנשים רצינים ביותר.
גם אני מסכים שאין לחברי הכנסת הדתיים להדיר רגלם מהכנסת בגלל היותה מעורבת. אי אפשר לחלק את העם לשנים. אני חושב שהרב עוזיאל התיחס למציאות חיים של כנסת אחרת מהכנסת של ימינו אבל אני לא יכול לחלוק ולא חולק על עיקר ההיתר שלו להשתתף בכנסת יחד עם הציבור החילוני.
האם מדברי הרב עוזיאל שלא רצה לפלג את העם לשני "כנסת" ושני "בתי מחוקקים" אפשר להביא ראיה לחנוך מעורב של בני נוער?

בקיצור. כל הרבנים שמנסים לתלות בדבריהם היתר לחינוך מעורב - לא אמרו כך ולא חינכו כך.
אם תשאלי אותם הם יאמרו לך בצורה הכי ברורה ש"חינוך נפרד" זו הדרך הנכונה. כך הם חינכו את ילדיהם. כל מוסדות החינוך שהם בו היו נפרדים. וזו היתה דרך חייהם.
רק כשיש אילוצים מעין אלו שנאמרו לעיל - התירו "חינוך מעורב" בדיעבד של דיעבד.

מזלו של החינוך הדתי שהוא יודע לתקן את עצמו וכיום רוב מוחלט של החינוך הזה הוא נפרד. זה לא קרה סתם כך. כשראו את הבעיות שחינוך מעורב גורם. כשראו שהנוער נכשל ב"נגיעה" ובהרבה יותר מזה, הבינו שיש בעולם "יצר הרע" ומוכרחים להתחשב בו ולהפריד את החינוך כמה שיותר מהר.
וברוך ה' התוצאות נראות בשטח.

מישהו בעולם יכול להסביר למה "יצר הרע" עובד רק בבוקר בבתי הספר ולא עובד אחרי הצהרים בסניף?

אני כותב את כל הדברים הללו להסביר למה לפעמים אני כותב למדריך או מדריכה מסוימת להמשיך להדריך בתנועה מעורבת בסייגים מאוד גדולים. כי אין ברירה ואסור להפקיר סניף בלי מדריכים. וגם זה בסייגים מאוד גדולים.

אני רוצה להפנות אתכן לתשובה על דבר דומה שבה הובאו הציטוטים מדברי הרבנים דלעיל ותוכלו לראותאת הדברים במו עניכן.

https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=2765

בהצלחה

כתבות נוספות