חזקת חלבי / בשרי

ישר כח על השאלה. שאלה זו חשובה ויסודית1.
הכוונה היא שהאוכל התבשל בכלי בשרי/חלבי אבל אין בו ממשות של בשר/חלב.
2. מותר מיד אחרי אכילת "חזקת" לאכול את ההפך ממנו.
3.ישנם ג"כ מצבים שאפשר לאכול "חזקת" ביחד עם ההפך לו כדלהלן

לרוב , אנשים מחמירים שלא כהלכה בדינים הללו ללא צורך אלא מתוך חוסר ידע.
לכן אשתדל לציין פה את כל חילוקי המצבים האפשריים לפי ספרדים ואשכנזים
מקור ההלכה בשו"ע יור"ד סימן צ"ה סעיף א-ב.
למרות שאכתוב- "בישול אוכל פרווה בכלי בשרי" איני מתכון רק למציאות זו אלא גם להיפך- "בישול אוכל פרווה בכלי חלבי".


1. סיר בן יומו (שבשלו בו בשר ב- 24 שעות האחרונות) שבשלו בו מאכל פרווה

א. לכל הדעות מותר לאכול את המאכל חם בכליים חלביים.
ב. לאשכנזים- אסור לאוכלו עם חלב ממש (בדיעבד אם נתערב בחלב מותר).
ג. לספרדים- אם נתבשל כנ"ל, מותר לאכלו עם חלב
אין לבשל לכתחילב בסיר בשרי ע"מ לאכול עם חלב.
ד. מאכל שנצלה בכלי בשרי, יש מחמירים יותר מבישול, וסוברים שלכל הדעות אסור לאוכלו עם חלב(ש"ך סק"ג) אבל יש מתירים (חכמת אדם סימ' מח)


2. סיר נקי, שאינו בן יומו, שבשלו בו מאכל פרווה

א. לכל הדעות מותר לאכלו עם חלב.
ב. לאשכנזים- איו לבשל כנ"ל לכתחילה, כדי לאכלו עם חלב.
ג. לספרדים- מותר אפי' לבשל על מנת לאכול עם חלב.
ד. אם טגנו בצל או מאכל חריף בכלי זה, אע"פ שאינו בן יומו, כל התבשיל הופף להיות בשרי ואסור לאכלו עם חלב.

3. עוגה פרווה שנאפתה בתנור חלבי, מותר לאכלה לאחר סעודה בשרית מיד.


"יאכלו ענווים וישבעו"