שאלה
שלום,יש לי חבר כבר כמעט שנה הלומד בישיבת הסדר שיעור א אני בת גילו.אני מאוד מתלבטת בהמשך הקשר שלנו משום ששניינו נמצאים בשלב של בניה עצמית.והקשר הזה בנתיים אינו יכול להוביל לחתונה משום ששניינו צעירים ולא בשלים לכך עדיין.כמו כן ישנם המון שאלות הלכתיות העולות ובזמן האחרון זה ניהיה יותר קשה להקפיד על איסורים מסוימים..אנו מודעים לעובדה שחברות זו אסורה אך כל מכרינו אומרים שאני היחידה שמחזקת אותו..כמו כן למה עלי להיפרד ממישהו שיודעת שהייתי רוצה להקים איתו בע"ה בית בישראל?האם אין פה "פיספוס"?או שמא להפך אנו מפספסים את הסיכוי שלנו להיות יחד בע"ה?תודה..
תשובה
ב"ה,
שלומות!
ברמה העקרונית, יתכן ואכן אתם מתעתדים לבנות יחד את ביתכם אך בנתיים מכלים את הכוחות שלכם במאבק מול יצרים שקשב לשלוט עליהם.
יש להבין שכאשר האהבה היא אמיתית ועמוקה, אין זה הכרח שההשתקקות הגופנית היא פסולה. יתכן ווהיא חלק מהביטוי העמוק של האהבה הזוגית השלמה. השאלה היא רק מתי ואיך לבטא אותה. אולי, אם תביאו את הרגשות הללו לביטוי שלא בזמן הנכון תפסידו משמהו מהעוצמה שלה, ומהטהרה העמוקה שלה.
לכן, ראוי שתקבלו על עצמכן שתי החלטות עקרוניות:
1. לא להפגש אלה בתנאים ובמקומות שבהם אין חשש שתכשלו. כמו כן, למעט גם באלה ולא לתת למפגשים להשתלט לכם על החיים. את צריכה להבנות וגם הוא צריך לפרוח יותר בישיבה ולקבל כלים להיות בעל משפחה.
2. להתכונן לקראת נישואין. אינני מכיר אתכם אך לא תמיד למשיכת הזמן יש ערך. כדאי שתתיעצו עם מי שמכיר אתכם.
בברכה,
שי