זיווג

ב"ה

שלום לך,
מיכל.


קראתי תשובתך מתוך שימת לב למנגינה הנשמעת מבין השורות. ראשית, אני מזדהה עם הכאב והלחץ המובע במכתב זה. אני מניח שהעובדה שהחברה משדרת שמגיל מסויים את כבר "מבוגרת" מלחיצה ומעוררת התמרמרות ועיסוק אובססיבי בנושא.
יחד עם זאת, אף אחד לא רוצה לקשור קשר עם מי שאינו רגוע - מן הבחינה הפנימית, עם מי שלא מקרין בטחון באשיותו, בדרכו.

עליכן לעשות כל שניתן: להאזין להצעות, לא להיות בררניות היכן שאין צורך, להיות נעימות, לא להתבייש ליזום דרך צד שלישי, משום דרכי צניעות, לברר. אבל הנקודה המרכזית היא הפנמת דברי הנביאים: "בשובה ונחת תיוושעון" ובכלל אינני בטוח שכדאי ליצור "קבוצה" של מספר בנות רווקות. מה שמלחיץ ומביא את הדבר להיות נושא מרכזי בשיחות. ולפעמים, גם יש זילות וציניות מסויימת כשכל אחת מספרת על חוייותיה מה"דייט" האחרון. זה לא מוסיף. זה לא מועיל. זה לא מקדם!

עליכן למצוא את הדרך כדי להתרומם מעל העיסוק בנושא זה.

אין דבר המועיל לזיווג יותר מהנורמאליות!!!


בברכה,

שי