שאלה
בס"ד
אני בחורה שמתקרבת ליהדות בזכות בחור שהכרתי ונעשנו חברים. לפני שנה הייתי אוכלת בשר וחלב(לא בכוונה, בגלל נוחות) ועכשיו כמובן אני לא, הייתי הולכת בבגדים חשופים ועכשיו לא, הוא הצליח לשנות לי את כל ההשקפת החיים. עכשיו אחרי יותר משנה שאנו ביחד אני משתדלת להתפלל תפילה אחת ביום לפחות. אך אין המון דברים שאני רוצה לדעת. כמו למשל מדוע צריך לשמור נגיעה(אנו נוגעים אחד בשני)זה דבר קשה מאוד, האבסורד שאנו לומדים ספר קודש כשאנו אוחזים בידיו של השני. עוד שאלה מדוע אני צריכה לכסות את שערי?. בשבת, מדוע אסור להכין מיץ תפוזים?,
מדוע אסור לנשים ללכת עם מכנסיים אלא אם כן הם רחבים, מז"א רחבים? אלה רק דוגמאות לכך שיש הרבה דברים שלא מובנים לי.
אני רוצה מאוד להיות דתיה לקיים מצוות אך קשה לקיים מצוות שהם לא מובנות ואין להם היגיון. אני יכולה להבין מדוע אסור לגנוב, מדוע צריך לברך על פירות. אך אנני מבינה מדוע צריך לדוגמא לשמור שש שעות בשר לחלב.
אני עכשיו הגעתי לשלב של שמירת שבת, והאמת זה לא קשה כפי שזה נשמע, (יכול להיות בגלל שאני אישה רווקה לא חלים עלי איסורים אך לעת עתה זה מאוד נחמד), אך אני מתביישת ממהורים שלי למרות שהם קיבלו את העובדה שאני יוצאת עם אדם דתי וכל ההשלכות של זה.
הדת זה העולם האמיתי, זה העולם הוורוד האמיתי.
אך אני לבד במערכה אני וחברי, אבל קשה לו ללמד אותי ולקרב אותי ליהדות, למרות שעד עכשיו הוא עשה זאת בהצלחה אבל הוא עדיין לא יודע את הסיבות וההלכות. אני צריכה עזרה, אני לא רוצה להיות חרדית ולהיות "מכונת ילדים" למרות שילדים זה שמחה אבל כשיש תקציב לפרנס אותם. אלא כמו חברי דתי לאומי אגב הוא תלמיד ישיבת הסדר.
וישנה בעיה שכל ההרצאות שישנם בעירי-יבנה הם מהסקטור החרדי.
ובכל מה שקשור למדרשיות של בנות זה לא רלונטי כיוון שאני אחרי צבא ויש לי עבודה קבועה ומסודרת שמסתיימת בשעה 16:00.
אגב לאחרונה חברי לוחץ עלי במקצת והסרתי שמה שבא בקלות גם הולכת בקלות, האם אני צודקת?
מחכה בקוצר רוח לתשובתך.
נ.ב: לא קשור לשאלה הנ"ל, יש לנו כיור אחד בבית האם יש בזה בעיה ואם כן מה מהי?
תשובה
ב"ה
לירון
שלומות!
א. תיאור דרכך אל עולם המצוות מעורר הערכה גדולה. יח עם זאת, ברצוני להבהיר שני עניינים עקרוניים הנצבים בבסיסה של ההכרה האמונית.
אמונה הינה הכרה פנימית מלאה, תחושה של ודאות מוחלטת, תחושה של שייכות וחיבור גדול אל אור גדול.
האמונה מחיה את האדם, מאפשרת לו לראות את כל חייו מזוית ראיה שונה. ההבדל בין אדם מאמין למי שאינו מאמין הינו תהומי בכל ההתבוננו תעל העולם. שאיש המאמין קורא עיתון אחרת, שומע חדשות אחרת, מתייחס למציאות הקשה אחרת. הוא יודע, הוא בטוח שיש מנהיג לבירה. מכוח כך, הוא מבקש לחשוף את שורשי המציאות ולא להסתפק במה שרואים בעיניים, במה שמבינים בשכל.
העולם המודרני מקדש את ההבנה השכלית. דרך אגב, ראוי להדגיש שכשאני אומר העולם המודרני, אין זה מדוייק. המדע המודרני ספקן ואולי אפילו "דתי". רק החילוניות הישראלית הינה חילוניות מיושנת במה שהיא מקדשת את הכפירה השכלית, במה שהיא מעמידה את ההבנה מעל התודעה. אנו, רואים באמונה ודאות שמעל השכל, מוחלטות שמעבר לכל ספק.
לכן, אינני מתייחס לעולם המצוות כצירוף של פרט ועוד פרט, מצווה ועוד מצווה. אני מתייחס לעולם המצוות כאל מכלול אחד שלם.
בזוגיות, התכונה הבלטת היא האמון והשייכות. אין בודקים כל מה שבן הזוג אומר. לא בוחנים אם כל בקשה, כל סוגיה עומדת במבחן ההגיון. האמון ההדדי מאפשר זרימה כוללת של חיים. לכן, יש לדחות את עצם הדרישה לבחון כל מצווה ומצווה בפני עצמה. חכמים הנחו אותנו שיש ללמוד ענייני אמונה לפני ענייני הלכה. לכן מתקני התפילה הקדימו את פרשת "שמע" העוסקת בקבלת עול מלכות שמיים לפרשת "והיה אם שמע" העוסקת בקיום מצוות. בכך רצו לומר שהתודעה האישית, שהאמונה הכוללת קודמת לקיום פרטי המצוות. כשבאים לשאלת הכנת מיץ התפוזים בשבת מתוך שייכות לתורה, מתוך אמון בחז"ל, מתוך אהבת המכלול השלם, כל הדיון נראה אחרת.
אין זה אומר שאין לשאול שאלות ולברר את הטעמים והגדרים של כל מצווה ומצווה. הרי כל התורה שבעל פה, כל ספרות השו"ת בנויה על הבירור החשוב הזה.
אלא, שנקודת המוצא היא החשובה. אם נקודת המוצא היא אמונה זכה וגדולה, אפשר לברר את כל פרטי הדברים.
ב. מה שאתם לומדים יחד תוך כדי שאתם עוברים על איסור, מצריך בירור גדול. חבל שמעשה המצווה שלכם בא בעבירה. עליכם להשתדל להתגבר על המכשול הגדול הזה ולהוסיף טהרה לחייכם.
העובדה שאת נמצאת בתהליך בירורי מן הסוג הזה מחייבת עצירה של החיים והתמסרות ללימוד. עכשיו את בגיל שהמחוייבות שלך לפרנסה וכו' קטנה. זה הזמן לגשת לבירור יסודי שעל גביו תוכלי לבנות חיים שלמים וראויים.
כדאי ונכון לעצור, לקחת פסק זמן וללכת ללמוד. להעמיק, להפנים ולאהוב.
אם את חפצה בחיים משמעותיים את חייב תללמוד. ואם אין לך יכולת ללמוד ולברר את הדברים, השתדלי למצוא אישה איתה תלמדי בחברותא. אני בטוח שיש עם מי ללמוד ביבנה. לי ידוע על גרעין תורני שחבריו מתגוררים ביבנה. אחת הנשים יכולה להיות לך לעזר רב. שוחחו יחד, נסו למצות את תהליך הבירור שלך לעומק לקראת הקמת בית בישראל.
אני מזדהה עם הקשים והם מוכרים לי. אל תתייאשי. התמלאי בכוחות, דעי שצפויים לך משברים כאלה ואחרים. אבל, ככל שתתמידי בדרכך, הורייך ומשפחתך יעריכו אותך ובשעת מבחן יעמדו לצידך. את לא לבד! ההורים שלך, מבפנים, גאים בך. שמחים שטוב לך. שמחים שמצאת את מה שחשק ליבך. עלייך להקרין שלווה, ביטחון ורוגע.
בברכה,
שי
נ.ב1
תוכלי ליצור קשר לצורך היוועצות בשאלות פרטיות כאלה ואחרות
נ.ב2
אם יש לכם כיור אחד. תוכלי להשתמש בכיור בדיעבד אף שאין זה לכתחילה ובתנאי שיהיה ברור לך שכל מה שנופל לכיור הוא טרף וכן שתשתדלי שלכיור לא יכנסו כלים או אוכלין כשהם רותחים.
ואם תוכלי לרכוש שתי רשתות, אחד ששמים בתחתית הכיור שמשתמשים לכלים חלביים ואחד לכלים בשריים - הדבר טוב ויפה