שאל את הרב

השפעה על חניכות עם 'נוגדנים' לדת

חדשות כיפה חברים מקשיבים 17/04/02 16:42 ה באייר התשסב

שאלה

חניכות שלי נמצאות ברמה דתית נמוכה ביותר.

לא נכנסות לתפילה (אם לא מכריחים אותן), הולכות במכנסיים, והכי גרוע זה שהן בגישה של אנטי כלפי כל דבר שמייצג להן דת (זה כולל אותי). מה אפשר לעשות?

תשובה

שלום לך,
המצב שהינך מתאר הינו מצב שרבים מהמדריכים והמחנכים בדורנו נתקלים בו. זהו בהחלט עניין שצריך להשקיע בו מחשבה רבה.
לא ציינת את גילן של חניכותייך וכן את הסיבות שלדעתך בשלן הן נמצאות ברמה הדתית הנמוכה (האם הן באות ממשפחות שאינן מספיק דתיות וצריך להפגיש אותן עם היופי, הגודל והרוחב של היהדות? האם האווירה הסניפית היא לא מספיק חיובית? או שמא הן בגיל כזה שנקרא: "גיל ההתבגרות" בו 'לא שמים' על שום דבר וזורקים הרבה דברים?) כדאי מאד לברר בינך לבין עצמך מהי הנקודה השורשית שבשלה הן נמצאות במצב שתיארת ואיתה לנסות להתמודד. בשאלות כאלו חשוב מאד לציין את הגיל והרקע על מנת שנוכל להתייחס בצורה טובה יותר לשאלה.

לאור מה שכתבת, נראה לנו שהדבר הראשון והחשוב הוא שיהיה לך קשר איתן, ומתוך הקירבה ביניכן תוכל גם להיות השפעה לכיוונים חיוביים.
אין מקום בשלב הזה להתחיל להכין מערכים ופעולות על תורה ואמונה. במסגרת יחסן הכולל אל היהדות זה עלול רק להרחיק אותן ממך. צריך שיהיה בינכן קשר אישי בלתי מותנה, שהן ירגישו מספיק קרובות אלייך ושאינך שופטת אותן על התנהגותן הלא דתית. את המפגשים בינכן כדאי לקיים באווירה אישית ולבבית ולהימנע מנושאים שגורמים לחיכוך.כדאי קודם כל לחזק את הבסיס המשותף ביניכן. אפשר לדון בנושאים חברתיים-כלליים שעליהם יש פחות או יותר הסכמה, כמו: אכפתיות ומעורבות חברתית, מצבו של עם ישראל – שזהו נושא שלבטח לכל אחת מהן יהיה מה להגיד, תאונות דרכים, סמים וכו'… כדאי לגלות התעניינות בנושאים שמעניינים אותן ושקשורים בעולמן, כמו: הלימודים, מה הן עושות בשעות הפנאי שלהן ולגלות אכפתיות גם למה שקורה להן מחוץ לסניף.
ועם כל האווירה הטובה והפתוחה שצריכה להיות, חשוב מאד לשמור על גבולות והדברים הברורים במפגשים בינכן [כמו למשל: נושאים שלא מדברים עליהם, שפת דיבור נקיה ובאיזו צורה מגיעים לסניף (אולי יש מקום להחליט ולעמוד על כך שלסניף מגיעים בחצאית?)].

בשלב השני אפשר, בחכמה, לנסות לדבר על הדברים היפים ביהדות שאליהם הן קשורות ומרגישות שייכות, כמו: אהבת כל אדם, כיבוד הורים וכו'…
מתוך ההערכה והקשר שהן יחושו כלפייך הן יקשיבו לך ותוכל לקרב אותן.
אישה חכמה כתבה פעם: "לחנך זה כמו לנגן על כינור. צריך לדעת מתי ללחוץ על המיתר ומתי להרפות אותו". אנחנו מאמינים שחינוך זוהי מלאכה עדינה מאד וקשה, ממש כמו נגינה על כינור. הטובים ביותר הם אלה שצריכים להיקרא להתייצב לעסוק בה ואשרייך שאתה במקום הזה ושבזה אתה מתעסק. חשוב שתדע שהדברים האלו דורשים הרבה סבלנות מצידך וידיעה שאין קפיצות בחיים ושדבר נבנה על גבי דבר. והכי חשובה האמונה, אמונה בטוב שקיים בחניכותייך, שבעז"ה יתגלה, ובכוחותייך שלך לצמוח ולהצמיח.

יישר כוחך ובהצלחה רבה מאד!
חברים מקשיבים

כתבות נוספות