שאלה
מה טעם יש בהשטתחות על קברי אבות, שכן תפילותינו נשואות לקב"ה?
תשובה
מהליכתו של כלב לחברון ויבא עד חברון" (במדבר יג,כב) - למדו חז"ל שלא רק הוא הלך להשטח על קברי אבות, אלא לכל אחד מותר הדבר, כדי להתפלל. שני טעמים הובאו בגמרא (תענית טז,א) להשטחות זו: האחד - המשתטח מביע בזאת שהוא חשוב לפני הקב"ה כמת; והאחר - כדי שיבקשו המתים רחמים עלינו.
על כל פנים, בוודאי שאין הכוונה לבקש מהצדיק, שעל קברו משתטחים, שהוא עצמו יושיע ויגן - העושה כך שם מגמתו כנגד המתים, ודבר זה נאסר בהלכה. כוונתנו בבואנו להשתטח על קברי צדיקים היא שהם יתפללו עלינו לפני הקב"ה, או שהקב"ה ימלא בקשתנו בזכות הצדיקים. רק מתוך ראייה זו נפסק בשלחן-ערוך (שו"ע או"ח תקפא,ד): "ויש מקומות נוהגין לילך על הקברות ולהרבות שם בתחינות". היות המקום מקום מנוחת הצדיקים עושה אותו למקום קדוש וטהור שהתפילה מתקבלת שם יותר.
חשיבות מיוחדת יש למקום מנוחתם של אבותינו ואמותינו - אברהם יצחק ויעקב, שרה רבקה ולאה בחברון. ככאלה הם מכירים ביותר בצערנו ומתפללים עלינו. כלפי ישני חברון אומר הנביא (ישעיה כו,יט): "הקיצו ורננו שוכני עפר".