השבת גזילה

א. הגוזל מחבירו אפילו שווה פרוטה כאילו נוטל נשמתו ממנו (ב"ק קיט). תקנתו היא להשיב את הגזילה לבעליה. אבל יש דינים מיוחדים בגזלן שחכמים תיקנום מפני תקנת השבים.

ב. אם החפץ הגזול כבר אינו קיים, והגזלן רוצה לחזור בתשובה ובא מאליו להחזיר דמי הגזילה - "תקנת חכמים היא שאין מקבלין ממנו אלא, עוזבים אותו ומוחלין לו, כדי לקרב הדרך הישרה על השבים. וכל המקבל ממנו דמי גזילה, אין רוח חכמים נוחה הימנו" (רמב"ם, גזילה א,יג).

ג. משמע, שאם הגזילה עדיין קיימת - מקבלים אותה מהגזלן. וכן מותר לתבוע גזלן, גם אם הגזילה כבר אינה קיימת. תקנת השבים היא רק עבור גזלן הבא להשיב את הגזילה מתוך התעוררות עצמית, וקבלת דמי הגזילה מידו עלולה להרחיקו מתשובה.

ד. לדעת התוס' נועדה תקנת השבים רק עבור גזלן מפורסם, "שתשובתו קשה". משמע, שמי שגזל באופן חד-פעמי חייב לפצות את הנגזל, ומקבלים ממנו.

ה. מה יעשה אפוא גזלן (מפורסם) שהגזילות כבר אינן בידו, והוא מתעורר מעצמו לחזור בתשובה, אבל איש אינו מוכן לקבל ממנו את הפיצוי המגיע לו? העצה היא , שיקנה ספרים או חומשים עבור הציבור (למשל, בכותל המערבי). על כל פנים, גם אם פטרוהו מלהשיב את הגזילה, חייב הוא לחזור בתשובה לפני הקב"ה ולהתוודות על מה שעשה.

ו. אם הגזילה קיימת, והגזלן מתבייש לפנות ישירות לנגזל ולהחזיר לו את הגזילה, רשאי להחזירה בדואר; ואם מדובר בגזילת כסף - רשאי להחזיר בהמחאת דואר אנונימית.