שאלה
בס"ד פניה אישית לא לפרסום
שלום וברכה לרב.
הרב ודאי זוכר אותי מפניותי האישיות, אני כרגע קיבלתי פניה מאמו של נער בן 15 בערך שמכיר אותי (אני המורה הפרטי שלו) בקשר לכך שהוא בספק לגבי הליכה ללמוד בישיבה התיכונית בשנה הבאה (שהיא עתידה בע"ה להיות שנה ראשונה שם, אחרי 3 שנים בחטיבה עירונית ישיבתית) והאופציה האחרת היא תיכון חילוני - אין באמצע, עקב מגבלות הגאוגרפיה.
לדבריה, אותו נער התדרדר בקיום מצוות בחופש ואינו מקפיד על תפילות ואפילו על הנחת תפילין והיא ובעלה בצער גדול מאוד.
אני לא מבין גדול בענייני הנפש, אולי יוכל כבוד הרב בהיותו רב בישראל ומחנך מנוסה לייעץ לי כיצד לנהוג, כלומר מה לומר ומה לעשות כדי להועיל?
בברכה ובציפיה שלמרות עומס העבודה העצום והרב יוכל הרב לעוץ לי עצה.
בברכת כל טוב לרב ולכל עם ישראל.
תשובה
ב"ה
שלומות
לענ"ד, יש להמנע מכפיה שתמנע מהנער להקשיב. יש לתת לו להבין שמחפשים את טובתו. שהוא נמצא בצומת דרכים משמעותית ועליו לשקול את צעדיו לפני פניה לאחד הכיוונים.
לא, זה לא שאין חזרה. תמיד - כך יש להדגיש - נקבל אותו בזרועות פתוחות.
אבל, אם הוא רוצה לפנו תלדרך שונה, אני מבקשים שיעשה זאת מתוך בירור, מתוך היוועצות, מתוך ליבון יסודי של מצבו ורק אז יקבל החלטה.
רצוי לאפשר לו לבחור בדמות איתה הוא וצה לשוחח או לחילופין - להמליץ לו על דמויות שונות.
בברכה,
שי