שאלה
לפי מה שלמדתי בתורה הופרדו הכהנים והנביאים מאנשי השלטון בעם, כלומר אסור היה לערב דת ומדינה, גם אנשי המשפט (שרי העשרות, המאות וכו'), היו אנשים שאינם קשורים באופן ישיר לדת. מדוע אם כן, נכנסים הרבנים הגדולים ומתחילים לעסוק בפוליטיקה שהרי זהו אסור לפי התורה?
תשובה
יש להבדיל בין הנהגת המדינה בפועל ממש שזה לא ענין הכהנים והחשמונאים שהיו כהנים נפלו בגלל זה, לבין הבעת דעה בענין מדיני שזה ממש תפקידם הראשון של רבנים כמו הנביאים בימי קדם.
האם משה רבינו שהתעסק בהבאת תורה לא עסק בפוליטיקה. מי הוציאם ממצרים? מי ניהל משא ומתן עם פרעה? האם לא משה רבינו בעצמו?
הוציאי את נושא המדיניות מהתורה ואת יכולה למצוא את עצמך עם פחות מרבע תורה.
התורה היא חלק מהחיים ולא לידם. והחיים הם גם מדיניות ולא רק חוקי החיים בבית. רק בנצרות המדינאות שייכת לחול והכנסיה שייכת לחיי הפרט. התורה היא שייכת לכל – לפרט ולכלל. כך משה, כך דוד המלך, כך כל מלכי ישראל וכל מלך המשיח.
נכון הוא שרבנים צריכים להתרחק מכל הכיעור של השקר והפרת הבטחות וכד' המלווים את המדינאות. את כל התככים המצוים בחצר המלוכה. כשיהיה נתק כזה – יבוא משיח שיעסוק בפוליטיקה נקיה.