שאלה
רק לדון במפתה בחמישים שקל עם שאר דינין, שנאמר "כי יפתה איש" (שמות כב,טו).
מה זה אומר ?
תודה
תשובה
בס"ד
צריך להיות ברור כי ענין זה של ב"קשר הגופני" בין איש לאשה שנעשה שלא בקדושה הוא חמור ולפעמים מדובר בעניני נפשות. אעפ"כ התורה מתרגמת את כל הענין במפתה ל"כסף" למשהו כלכלי וממוני לתועלת הענין.
ירדה תורה לסוף דעתו של מפתה רודף תאוות – והיא שמה לו מעצור במקום שבו הוא נמצא.
אם מפתה יצטרך לשלם את הסכום הזה = זה יוציא לו את כל החשק לפתות נערה ולגרום לה פגם וסבל כל כך גדול לכל החיים.
להרבה אנשים תאותנים "הכסף" כל כך חשוב עד שהוא עשוי להמנע מכל המעשה המביש הזה רק בגלל הכסף. הוא יחשוב פעמים האם שווה לו לפגום נערה בתולה בגלל זה?
אולי הוא יכול להשלים את תאוותו בפחות כסף?
זה נשמע זול!! אבל זה מה שיעצור אותו.
כמו העובדה שמי שאונס נערה יכול להיות שהיא תכריח אותו להשאר איתה כל ימיו (למרות שכנראה היא לא תרצה) אבל העובדה שהוא עלול להיות כבול איתה כל החיים מסוגלת להבריח אנס פוטנציאלי מכל מחשבה של אונס.
הוא עלול לומר לעצמו שלהיות במאסר עולם עם אשה שאיני רוצה בה בגלל הנאה של רגע – זה לא כדאי.
אם הוא רוצה בה – למה לאנוס אולי יותר טוב להתחתן?
הענין הוא שלהתחתן זה קשה מידי – זה עול – זו מחויבות. לאנשים נורמאלים – זה בסדר. זה שמח הרבה יותר מעול. לאנסים המחויבות היא ההפך הגמור ממה שהם מוכנים לקחת על עצמם. קשה להם לתת. לכן האונס. הם ררוצים להנות בלי להתחייב.
אומרים לו – חביבי! אתה עלול להיות מחויב לכל החיים והוא בורח.