שאלה
האם מותר לגבאי צדקה להעדיף את קרוביו?
והאם צריך אדם פרטי הנותן צדקה מכיסו להעדיף את קרוביו?
תשובה
א. "איש אמונות רב ברכות" (משלי כח). איש אמונות זה משה ... שנעשה גזבר על מלאכת המשכן. שנו רבותינו: אין ממנין שררה על הצבור בממון פחות משניים. והרי אתה מוצא שהיה משה גזבר לעצמו? אלא אע"פ שהיה משה גזבר לעצמו, הוא קורא לאחרים ומחשב על ידיהם, שנאמר: "אלה פקודי המשכן אשר פקד משה" - ע"י משה ביד איתמר (מדרש רבה).
ברם, בימינו, מכיון שהגבאי נותן קבלה, אין חשד בזה ואפשר לתת לגבאי אחד.
בשו"ע (שו"ע או"ח רנז,ב) פסק מרן כלשון הפסוק: "ולא יחשבו את האנשים אשר יתנו את הכסף על ידם לתת לעושי המלאכה, כי באמונה הם עושים." אולם הוסיף הרמ"א: "ומכל מקום, כדי שיהא נקיים מה' ומישראל, טוב להם ליתן חשבון." גם דבר זה למדנו ממשה רבנו, שהיה "קורא לאחרים ומחשב על ידם".
מטעם זה טוב שבסוף כל שנה יסכמו גבאי כל בית-כנסת דו"ח ויפרסמוהו לציבור מעל גבי לוח המודעות. בדו"ח זה יש לכלול הוצאות והכנסות באופן כללי, אולם המקפיד לפרט יותר, תבא עליו ברכה.
ב. אדם פרטי הנותן צדקה מצווה ליתן קודם לקרוביו. סדר הקדימויות לגביו הוא כדלהלן: פרנסת עצמו, אביו, בניו, אחיו ואח"כ שאר קרוביו. הבאים בתור הם שכניו, ואח"כ עניי עירו. יושבי הארץ קודמים ליושבי חו"ל.
אולם גבאי צדקה אסור לו להקדים קרוביו על שאר הנצרכים. מאידך, אסור לו למנוע צדקה מקרוביו, ועליו לתת להם כמו לשאר.