הסתכנות

א. "קטנתי מכל החסדים ומכל האמת" אמר יעקב, וכוונתו: "נתמעטו זכויותי ע"י החסדים והאמת שעשית עמי" (רש"י). הא למדת, שאסור ללכת במקום סכנה, ואין לסמוך על זכויות שיש לנו, אדרבה: העובר במקום סכנה מזכירים לו עוונותיו, "שע"י כך מפשפשין במעשיו לומר בוטח הוא בזכויותיו" (תוס' ר"ה טז,ב תוס' ד"ה ועיון).

ב. מכאן, שיש להיזהר ללכת אך ורק על מדרכות ולא לחצות כביש שלא במעבר חצייה. גם אז - כשעובר במעבר חצייה - אין לסמוך על הנהגים שיעצרו, אלא קודם החצייה יש לוודא שהמכוניות עצרו, ורק אז יעבור.

ג. אסור לנהוג ברכב שאינו תקין ולסמוך על הנס. בנדון זה לא רק שגורם נזק לעצמו ומנקין לו מזכויותיו, אלא גם מזיק לאחרים. במיוחד יש לשים לב לתקינות הרכב, לשמירת מרחק בין המכוניות ולמהירות הנסיעה בימי החורף, כשהכבישים חלקים. זאת בצד החובה לשמור על כל חוקי התנועה, כגון: הישמעות לתמרורי איסור כניסה, וכדו'.

ד. ב"ה, רבים הם הנזהרים שלא להיכנס לספק איסור. אך ראוי לזכור: יותר יש לחוש לספק סכנה מאשר לספק איסור.