הסיפורים שמופיעים בתורה ובמדרשים - משל או עובדה?

בס"ד


[לגבי המובא בתורה], גם כשאומרים על משהו שהוא לא היה במציאות הפיזית אין זה אומר שהוא לא היה.

למשל כשכתוב בתורה "ומל ה' את לבבך ואת לבב זרעך" האם זה אמת או שקר? מי שיבוא ויאמר הרי אלוקים לא יחתוך בסכין את ליבותינו – אם כן זה שקר!!

הרי אנחנו לא נתיחס אליו כלל מרוב חוסר ההבנה שלו את לשון המקרא.
זה ברור לנו שהדברים הכתובים כאן הם אמת לאמיתה – ומשמעותם שאלוקים יעשה פעולה לעורר את הלבבות ובעיקר להסיר דעות של טיפשות מאיתנו. וזה נקרא "מילת הלב". אם כן ראית מה נקרא "אמת" ומה נקרא "שקר". כך ממש הסבר הענין של בלעם. לא שזה לא היה – זה היה ועוד איך!! רק שזה היה הרבה יותר משמעותי ורוחני מאשר המעשה הפיזי.

‏[לגבי סיפורי חז"ל] חכמינו אמרו שיש דברים שהם "משל" ויש דברים שהם היו ב"פועל".

וראי מה שכתוב בגמרא: עירובין דף סג/א
"תניא רבי אליעזר אומר לא מתו בני אהרן עד שהורו הלכה בפני משה רבן מאי דרוש ונתנו בני אהרן הכהן אש על המזבח אמרו אף על פי שהאש יורדת מן השמים מצוה להביא מן ההדיוט.
ותלמיד אחד היה לו לרבי אליעזר שהורה הלכה בפניו אמר רבי אליעזר לאימא שלום אשתו תמיה אני אם יוציא זה שנתו. ולא הוציא שנתו.
אמרה לו: נביא אתה?
אמר לה: לא נביא אנכי ולא בן נביא אנכי אלא כך מקובלני כל המורה הלכה בפני רבו חייב מיתה.
ואמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן אותו תלמיד יהודה בן גוריא שמו והיה רחוק ממנו שלש פרסאות. בפניו הוה והא רחוק ממנו שלש פרסאות קאמר וליטעמיך [שמו ושם אביו למה? אלא שלא תאמר משל היה]"

מכאן למדו שכאשר מופיע שם ושם אביו – זה עובדה וכאשר מופיע סיפור בחז"ל בלי שמות – זה יכול להיות משל. משל אמיתי מאוד – אבל משל.


בהצלחה