הנחת תפילין לפני הבר מצווה

א. מצות התפילין נאמרה כהמשך לתשובת האב לבנו - "והיה כי ישאלך בנך מחר לאמר מה זאת". והנה, דווקא מצות תפילין מתחילים לקיימה רק מגיל בר-מצוה ולא לפני כן, בניגוד למצוות אחרות שמחנכים בהן אף את הקטנים ביותר.

ב. אכן, לפי הגמרא (סוכה מב א) קטן היודע לשמור תפילין - קונים לו תפילין, אך יש תנאי בדבר: שיהיה הקטן יודע לשמור עליהם - שלא ישן ושלא יפיח בהם ושלא יכנס בהם לבית הכסא. וכך אמנם פסקו הרמב"ם ומרן בשלחן-ערוך (שו"ע או"ח לז ג).

ג. אולם לפי הרמ"א ההנחה הבסיסית היא שעד לגיל 13 ויום אחד הקטן אינו יודע לשמור על נקיונו, ורק מגיל זה ואילך מניחים תפילין.

ד. הב"ח פסק, שילד הלומד בישיבה יניח תפילין כבר מגיל 12 ויום אחד. לפי מגן-אברהם, מניח ילד תפילין כבר מספר חודשים לפני הגיעו לגיל 13 שנה. ככל המצוות שילחד כזה מקיים מדין חינוך, אף על הנחת תפילין הוא מברך כגדול ממש.

ה. יש הדוחים את הנחת התפילין עד ליום מסיבת הבר-מצוה (אותה הם דוחים אולי בגלל בעיות כספיות). זוהי טעות! לכל הדעות אין לאחר את הנחת התפילין מגיל 13 ויום, וראוי שבאותו יום ישא חתן הבר-מצוה את דרשתו, ואז תיערך גם המסיבה.

ו. לפי הרמב"ם מברכים שהחיינו בפעם הראשונה שמניחים תפילין, אך לא כך פסקו האחרונים (משנה-ברורה וכף-החיים סי' כב). עם זאת, ראוי לסמוך להנחת התפילין התעטפות בטלית חדשה, לבישת בגד חדש או אכילת פרי חדש, ולברך על כך שהחיינו ולכוון גם על התפילין.