שאלה
לכבוד הרב שלום וברכה
יודע אני שישנו איסור נגיעה וכלול בו איסורים רבים.
למשל הרמב"ם אומר שאיסור זה דאורייתא ולומדים את זה מהפסוק: "איש איש אל כל שאר בשרו לא תקרבו לגלות ערוה אני ה'" מכן אני יכול לראות שיש בעיה והיא שהאיסור הוא קרבה אל שאר שזה קרובי משפחה משמע יש כאן איסור נגיעה בין המשפחה. הייתי רוצה שתבאר לי את ההלכה.
דבר נוסף יש באיסור נגיעה איסור של טומאה שחל גם על הבנים מכוון שיש כאן איסור של הוספת טומאה והטמאת הנפש. ויש כאן גם איסור של הגררות לדברים אסורים.
אומנם לבנות יש גם שני איסורים טומאה שהוא לא בדיוק חל עליהם אלא אסור להם להחטיא מכוון שראינו מה ירובעם בן נבט שלא ניכנס למחיצתו של הקב"ה ויש פה איסור של לפני לא תתן מכשול אבל, אם כן, למה אסור חז"ל על איסור טבילה לפנמי חתונה לנשים? כדי למנוע? אז שבזמננו זה רק מכשיל.
איסור נוסף שחל על הבנות הוא גם איסור של הגררות.
אבקש אם כבוד הרב יוכל לבאר לי את ההלכה הזאת בשלמותה ופרטיה.
ואבקש מכבוד הרב אם הוא יכול להמליץ לי על מקומות שבהם אני יכול להעזר פרט לתשובתו של הרב כי חניכים שלי רוצים ממני פעולה על איסור נגיעה.
בברכה לקיבוץ נידחי ישראל ולגאולה קרובה, מיד!
זאבי גרייף
תשובה
שלומות,
כפי שהבאת בדבריך, נחלקו הרמב"ם והרמב"ן אם איסור הקרבה הוא מדאורייתא או מדרבנן. אבל מה זה משנה?! זה איסור מוחלט, וכך נפסק בשולחן ערוך אבן העזר סימן כ' סעיף א' ובסימן כא' סעיף א'.
לגבי נתינת יד שאינה לשם חיבה, יש מקום לברר מה היחס ההלכתי המדוייק כלפיה אף שלכל הדעות אין זה מדרכי הצניעות ואין לנהוג קלות ראש בענין זה. ונגיעה קלה שבאה מתוך חיבה - הרי שדינה כחיבוק ונישוק והיא אסורה באיסור גמור.
כל ההנהגות הללו, קשורות ליסודות הקדושה שבעם ישראל. אין הם נוגעים לדיני הטהרה הנוהגים בנשים מרגע הגיען לגיל בו הן מגיעות לכלל בגרות נשית מלאה. הטבילה לא מועילה ביחס לתוספת הקדושה והטהרה שבין איש לאישה.
לכן, הטבילה לא מועילה לענין יחודי זה ולכן לא הקלו בו. וכדי למנוע מצב בו יחשבו הטועים שטבילת הרווקה מועילה לכגון אלה, אסרו על רווקות לטבול.
בברכה,
שי