שאלה
מדוע אין מקומות מפגש הולמים לחבר'ה דתיים, צעירים ואיכותיים?
מדוע אין למשל משהו כמו פאב או בר דתי, עמ"נ להיפגש?
האם הדרך היחידה להכיר היא "שידוך"?
או שישנן אופציות אחרות?
בברכה-
תשובה
ב"ה
שלומות!
יש מקום ליצור מסגרת שבה יכירו בנים ובנות, האחד את השני. זה חשוב, זה נכון.
יחד עם זאת צריך לבנות את זה נכון.
לכאורה, האירוע בטו' באב, הוא סוג של מסיבה שבה יוצרים הכרות בין בנים לבנות. השאלה היא מיזה רקע תרבותי באו המשתתפים? למה הם נחשבו בחי היום יום שלהם? אולי, המציאות בא אנו חיים היום עלולה להוביל אירוע מעין זה לתרגום זול גס ויצרי?!
לכן, אנו צריכים להבין מכאן את העקרון: חשוב ליצור מפגש שממנו יצמחו הכרויות בין גברים לנשים. הרי המשנה אומרת שהנערה אומרת: "בחור, שא נא עיניך". לא השדכן, לא צד לישי. מפגש ישיר.
יש בכך ביטוי לטבעיות הקשר. לזרימה הפשוטה.
נכון שהכרות סולידית יותר מתאימה יותר לטבע הצניעותי שלנו.
לכן- אין לשלול הקמת מסגרות כאלה אבל צריך להזהר ולהקפיד על האוירה המתפתחת בהם
בברכה,
שי